רבי אברהם מוכר ירקות
רבי אברהם מוכר ירקות היה צדיק נסתר, ירקן בעיר לובלין[1]. הוא התגלה על ידי המהרש"ל, אך הוא ביקש שלא יפרסם את הדבר. רק לפני פטירתו ציווה המהרש"ל שימנו את רבי אברהם לכהן תחתיו ברבנות.
הסיפור מופיע בספר 'שם הגדולים' שחיבר החיד"א, ומופיע בגרסה מעט שונה בספר 'שמחת הנפש' שכתב רבי אלחנן הנלי קירכהן.
תולדות חייו -גרסה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקר הידוע על תולדות חייו הוא ממה שכתב אודותיו החיד"א בספרו שם הגדולים, על פי מה ששמע מזקן אחד. סיפור זה נעתק משם על ידי רבי חיים פאלג'י לספרו 'תורה וחיים'[2].
לפי עדות זו, לרבי אברהם - שנקרא בפי כל 'רבי אברהם מוכר ירקות' - הייתה חנות ירקות במרתף מתחת לבית הכנסת בלובלין, שם אף היה ישן. רבי אברהם לא היה מעורב עם הבריות, ומיעט לדבר עם אנשים. באחד הלילות בעת שחזר המהרש"ל לביתו, שמע את רבי אברהם לומד בחנותו, ומפרש את דברי התלמוד כשהוא מיישב בדבריו שאלות שהיו קשות למהרש"ל. בעקבות גילוי זה שלח אליו המהרש"ל שאלה שהתקשה בו וביקש ממנו ליישב את הקושיה. רבי אברהם ניסה להתחמק בתואנה שהוא עם הארץ, ורק לאחר הפצרות רבות ניאות ליישב את הקושיה, אך בתנאי שלא יגלה את חוכמתו לרבים. במשך תקופה מסוימת היה המהרש"ל דן עם רבי אברהם בקושיות שונות.
טרם פטירתו, ציווה המהרש"ל לראשי הקהל שימנו את רבי אברהם מוכר ירקות, לכהן תחתיו כרב. התלמידים פנו לרבי אברהם שיאות לקבל על עצמו את המשרה, ואכן לאחר הפצרות חוזרות ונשנות, הסכים לכך.
הערות על הגרסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר 'לקורות היהודים בלובלין'[3], כתב המחבר, שעל פי הידוע רבי אברהם זה, הוא רבי אברהם בן רבי אושעיא, הנקרא רבי אברהם קאשי. הוא מעיר שאכן רב דברי החיד"א הן אמת, ואכן חנותו הייתה במרתף, אך הוא שכן במרחק מה מבית הכנסת. אמנם אודות בקשת המהרש"ל לפני מותו למנותו תחתיו כתב כי הדבר לא ייתכן מאחר שכפי המפיע על גבי המצבה של רבי אברהם זה הוא נפטר בשנת ש"ג[4] והמהרש"ל נפטר אחריו בשנת של"ד. וכתב שייתכן שרב אחר ביקש למנותו תחתיו. השערה זו העלה גם בספר 'אשל הגדולים' (אות אל"ף עו) לרא"ל גרטנהויז.
בספר 'לקורות היהודים בלובלין', וכן הוא בעוד ממקומות, נזכר שרבי אברהם קאשי שימש כאב"ד לובלין. אמנם בספר יכהן פאר[5], העיר על כך שבפנקסי הקהילה הישנים של לובלין, אין זכר לכך שרבי אברהם קאשי היה אב"ד לובלין.
בהערות על הספר שכתב הרכבי[6], העיר על זיהיו של ניסנבוים כי רבי אברהם מוכר ירקות הוא רבי אברהם בן רבי אושעיא, משום שעל מצבתו[7] כתוב שיהיה ש"ץ דבר שלא ידוע לנו על רבי אברהם מוכר ירקות[8], ומנגד לא נזכר שהיה רב[9]. חוקרים נוספים העלו תמיהות נוספות, כגון האיך ייתכן שלרבי אברהם הייתה חנות במרתף בית הכנסת, מאחר שבית הכנסת הוקם רק לאחר פטירתו של רבי אברהם, בשנת השכ"ח.
תולדות חייו - גרסה ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאמר שפרסם שמואל לוריא[10], לאחר שמעיר את הערות הנ"ל על נוסח הסיפור כפי שמופיע בשם הגדולים, הוא מציין שתוך כדי עבודתו על ההדרת הספר 'שמחת הנפש' שחיבר רבי אלחנן הנלי קירכהן, מצא שהביא אף הוא את הסיפור אודות רבי אברהם מוכר ירקות, (שער ד, פרק יג), אך בגרסה מעט שונה. בשולי הספר הוא מעיר ששמע את הסיפור בשם נכדו של בעל המעשה 'רבי יהודה חסיד'[11].
על פי המובא בספרו, הסיפור אירע בכלל בעיר אוסטרוה[12] שם שימש המהרש"ל רב קודם בואו ללובלין. וכאשר עזב המהרש"ל את אוסטרהא ציווה על ראשי הקהל לקחת את רבי אברהם לרב עליהם, על פי דבריו אותו רבי אברהם היה 'מלמד תינוקות, ואיש עני, ואשתו מוכרת ירקות וגריסין, והוא תלמיד חכם גדול'. ואכן ראשי הקהילה מנו את רבי אברהם עליהם לרב.
לוריא מצדד שאכן ישנו תיעוד שאדם בשם רבי אברהם שימש ברבנות באוסטרוה לאחר שהמהרש"ל עזב את העיר[13].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוספת תורנית לעיתון המודיע, י"ג בטבת תשע"ט פרשת ויצא
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל לוריא, גילוי הסטורי אודות ממלא מקומו של המהרש"ל, המודיע, 2018/01/01, באתר Academia.edu
- ניסנבוים, שלמה ברוך, לקורות היהודים בלובלין, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הערך "רבי אברהם מוכר ירקות", באתר המכלול
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ או לפי גירסה אחרת בעיר אוסטרוה, ראו על כך בהמשך הערך.
- ^ מערכת למ"ד אות קטו.
- ^ ניסנבוים, שלמה ברוך, לקורות היהודים בלובלין, באתר אוצר החכמה
- ^ אמנם בספר גפן, יעקב ברוך, זכר יעקב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) כתב שנפטר בשנת שנ"ג. הכתב על גבי המצבה קשה לקריאה.
- ^ גזע פאר, טבלה כא
- ^ ניסנבוים, שלמה ברוך, לקורות היהודים בלובלין, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ראו את מצבתו בתמונה משמאל
- ^ אמנם יש שכנראה פירשו שאביו היה ש"ץ, ראו גפן, יעקב ברוך, זכר יעקב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יש שכתבו שהטעם לזה הוא מחמת רוב עוונתנותו. ראו למשל ב[קובץ תורני, הפלס - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ שמואל לוריא, גילוי הסטורי אודות ממלא מקומו של המהרש"ל, המודיע, 2018/01/01, באתר Academia.edu
- ^ לוריא משער כי אף החיד"א שכתב ששמע את הסיפור מאיש זקן, מתכוון לרבי יהודה חסיד.
- ^ ראו גם כאן גפן, יעקב ברוך, זכר יעקב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ הוא מציין לספר 'מזכרת לגדולי אוסטראה' (סימן ג) שם מובא כי 'רבי אברהם ז"ק ממלא מקומו של המהרש"ל באוסטרא כשעבר ללובלין...רבי אברהם ז"ק תלמיד מהרש"ל היה אב"ד בעירנו...ולפי השערתי אולי הוא הג"מ אברהם דרוסיא שהעתיק את היש"ש למסכת בבא קמא".