רבה בר רב הונא
| לידה |
המאה ה־3  |
|---|---|
| פטירה |
322 |
| תקופת הפעילות |
?–322 |
| אב |
רב הונא |
  | |
רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4. בנו של רב הונא. שימש כראש ישיבת סורא לאחר מות רב חסדא.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבה בר רב הונא היה בנו של האמורא הנודע רב הונא, שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידיו "אבי מורי"[2]. הוא לא הספיק להכיר את רב ושמואל, למרות זאת הוא מוסר תורה בשם רב[3] ושמואל[4].
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את רב חסדא - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף דנו יחדיו[5]. רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה"[6]. מסופר כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים (מפליגים) בספינה. אמרה להם גבירה אחת (שהייתה גויה): הושיבוני עימכם בספינה! לא הסכימו. אמרה דבר (לחש), ואסרה את הספינה. אמרו הם דבר, ושחררו את הספינה[7].
כאביו, היו לו קשרים עם ראש הגולה, הורה בביתו הוראות הלכתיות[8], ורבה בר רב הונא אף בא לביקור בביתו יחד עם רב חסדא, ולא ישן בסוכה בטענה ש"שלוחי מצווה" הם ופטורים מהסוכה[9]. למרות זאת היו לו מריבות עם אנשי ראש הגולה[10].
לאחר פטירתו של רב הונא לא מונה בנו רבה למלא את מקומו, אף על פי שכבר היה באותה עת בן שישים, ואת מקומו מילא רב חסדא שכבר היה אז בן שמונים והיה תלמיד חבר של רב הונא, וגם לא התמנה רב חסדא למלא את מקומו של רב הונא מיד עם פטירתו מפאת כבודו של רב יהודה, ורק בשנת תר"י לשטרות, שנתיים לאחר פטירת רב הונא מונה רב חסדא לראשות ישיבת סורא, ורבה בר רב הונא היה דיין בסורא, ויחד דנו בבית הדין[11].
הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבה בר רב הונא נודע כעניו; כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו רב חסדא, שהעיר לו פעם אחת כאשר טעה בדבר הלכה, והוא עצמו הלך ופרסם ברבים את טעותו.[12] בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו בראשות הישיבה, ומחל על כבודו. כהמחשה לעוצמת ענוותנותו התלמוד מספר כי האמורא הגדול רבא התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.[13]
לדבריו, גם כשאדם צריך להזהיר את בני ביתו מפני חילול שבת, עליו לומר זאת בנחת.[14]
כאשר נפטר העלו את ארונו לארץ ישראל, והספידו אותו במילים: ”גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק.”[15]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נוסח התלמוד שבדפוס, נראה שהיה לו שני בנים, אחד בשם 'אבא[16], והשני בשם 'רבא'[17], אבל הסברא נותנת כי יש לאחד את הנוסחאות, ולגרוס בשניהם 'רבא'[18], באופן שבפועל ניתן להצביע רק על כך שהיה לו בוודאות בן אחד .
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבה בר רב הונא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב אהרן הימן, "רבה בר רב הונא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ החל משנת 309; על פי אגרת רב שרירא גאון, עמ' 87.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, עמוד ב'; מסכת גיטין, דף כ"ט, עמוד ב'.
- ^ כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, עמוד ב'; מסכת ברכות, דף כ"ה, עמוד א'; ומסכת שבת, דף צ"ז, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, עמוד א'; מסכת נזיר, דף ל"ב, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ה, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ב, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף י', עמוד א', וראה תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד א'.
- ^ מסכת שבת, דף ל"ד, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, חולין עו' עמוד א'
- ^ כפי הנוסח שהובא בדקדוקי סופרים השלם, סוטה שם.