קתרין טיזרד

קתרין טיזרד
Catherine Tizard

קתרין טיזרד, 1991
לידה	4 באפריל 1931 אוקלנד, ניו זילנד
פטירה	31 באוקטובר 2021 (בגיל 90) אוקלנד, ניו זילנד
שם מלא	קתרין אן טיזרד
שם לידה	Catherine Anne Maclean
מדינה
השכלה	אוניברסיטת אוקלנד Matamata College
מפלגה	מפלגת הלייבור
בן זוג	בוב טיזרד (נישאו 1951, התגרשו 1980)
המושלת הכללית של ניו זילנד ה־16 13 בדצמבר 1990 – 21 במרץ 1996 (5 שנים ו־14 שבועות) מונרך בתקופה אליזבת השנייה → פול ריבס מייקל הרדי בויס ←
פרסים והוקרה
גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (31 בדצמבר 1984) מסדר ניו זילנד (3 ביוני 2002) עמית מסדר שירות המלכה (29 בפברואר 1996) דיים הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (27 בנובמבר 1990) ליידי הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי (1 בנובמבר 1995) מדליית מאה שנות הצבעת נשים בניו זילנד (ספטמבר 1993)

דיים קתרין אן טיזרד (באנגלית: Catherine Anne Tizard;‏ 4 באפריל 1931 – 31 באוקטובר 2021) הייתה פוליטיקאית ניו זילנדית שכיהנה בתפקיד ראש עיריית אוקלנד ובתפקיד המושלת הכללית של ניו זילנד. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה בשני התפקידים הללו.

ראשית חייה

קתרין אן מקלין נולדה באוקלנד לניל והלן מקלין, זוג מהגרים סקוטים. היא גדלה בווהרואה שליד מטמטה שבחבל ואיקטו. אביה של קתרין היה פועל במפעל המקומי בווהרואה לייצור מוצרי חלב. היא התחנכה בבית הספר התיכון של מטמטה ובשנת הלימודים האחרונה שלה, 1948, היא קיבלה מלגת לימודים לאוניברסיטה. ב-1949 היא נרשמה ללימודי זואולוגיה באוניברסיטת אוקלנד.

נישואין ומשפחה

בעת לימודיה באוניברסיטה, הכירה קתרין את בוב טיזרד, אז נשיא אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת אוקלנד. בפגישתם השנייה אמר לה בוב: "אני נכנס לפוליטיקה ואני הולך לשאת אותך לאישה".

קתרין ובוב טיזרד נישאו ב-1951 ומאוחר יותר אותה שנה ניסה בוב ללא הצלחה להיבחר בבחירות הכלליות לפרלמנט של ניו זילנד מטעם מחוז הבחירה של רמורה ושוב בבחירות הכלליות של 1954. בסופו של דבר הוא הצליח להיכנס לפרלמנט בבחירות הכלליות של 1957 מטעם מחוז הבחירה של טמקי, אך הובס שלוש שנים מאוחר יותר על ידי רוברט מולדון, לימים ראש ממשלת ניו זילנד. הזוג עבר להתגורר באבונדייל ובמשך שש שנים ילדה קתרין טיזרד ארבעה ילדים. ב-1957 הם עברו להתגורר בגלנדווי.

בבחירות הכלליות של 1963 התמודד בוב טיזרד במחוז הבחירה של פקורנגה. באותה שנה שבה קתרין טיזרד לאוניברסיטה כדי להשלים את לימודי התואר שלה בזואולוגיה ומאוחר יותר החלה ללמד באוניברסיטת אוקלנד.

חברה במועצת עיריית אוקלנד

ב-1971 נבחרה טיזרד למועצת העיר אוקלנד ובשנים 1974, 1977 ו-1980 היא נבחרה מחדש. ב-1980 היא גם נבחרה למועצת חבל אוקלנד באותה עת בה היא התמודדה לראשונה על תפקיד ראש עיריית אוקלנד מול סר דוב-מייר רובינסון, שהיה אז ראש העיר המכהן ומול חבר המועצה קולין ריי. פיצול זה בין שלושת המועמדים נתן לריי ניצחון ברוב של 2,000 קולות. טיזרד התנגדה לביקור נבחרת הרוגבי של דרום אפריקה בניו זילנד ב-1981 ולניסיון לאסור על חברי תנועת הרא קרישנה להופיע ברחוב קווין שבעיר.

במהלך תקופת כהונתה הקצרה של ממשלת נורמן קירק מונה בוב טיזרד לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר הבריאות ומאוחר יותר, בממשלתו של ביל רולינג, הוא מונה לתפקיד שר האוצר וההגנה. מינויים אלו גרמו ללחץ למשפחת טיזרד עקב היעדרויותיו התכופות של בוב בנסיעות מעבר לים. קתרין ומשפחתה עברו לולינגטון והיא נסעה בקביעות לאוקלנד כדי לעסוק בענייני מועצת העיר.

בין השנים 1976 – 1985 כיכבה טיזרד בתוכנית האירוח הפופולרית "היפה והחיה" של רשת TVNZ, יחד עם סלווין טוגוד ושונה מקפרלן. מאוחר יותר היא ייחסה את הצלחתה בפוליטיקה לתוכנית זו.

ראש עיריית אוקלנד

ב-1983 החליטה טיזרד להתמודד שוב על משרת ראש עיריית אוקלנד. בבחירות אלו היא נחלה הצלחה והביסה את ראש העיר המכהן, קולין ריי. טיזרד הייתה האישה הראשונה ששימשה בתפקיד זה. ב-1984 הוענק לה תואר "דיים" (צורת הנקבה של תואר האבירות סר). מאוחר יותר באותה שנה פרצו מהומות ברחוב קווין, רחובה הראשי של אוקלנד.

במהלך תקופת כהונתה פותח מרכז אאוטה הסמוך לכיכר אאוטה. היא גם נתנה את חסותה למבצע רחב היקף של גיוס שוטרים למשטרת העיר. ב-1986 נבחרה טיזרד מחדש ושוב ב-1989 בעקבות מיזוג רשויות מקומיות נרחב שבוצע בניו זילנד. ב-1990 אירחה אוקלנד את משחקי חבר העמים הבריטי, אירוע שטיזרד עמלה רבות כדי להבטיח שהוא יתקיים בעיר.

המושלת הכללית של ניו זילנד

ב-1989 מינתה המלכה אליזבת השנייה את קתרין טיזרד לתפקיד המושלת הכללית של ניו זילנד, האישה הראשונה בתפקיד זה, בעצתו של ראש הממשלה ג'פרי פאלמר וב-13 בדצמבר 1990 היא הושבעה לתפקידה.

סגן ראש ממשלת ניו זילנד דאז, הלן קלארק ונשיאת מפלגת הלייבור של ניו זילנד, מרגרט וילסון, עשו מאמץ שבעת ציון יום השנה המאה להחלת זכות הבחירה לנשים בניו זילנד ב-1993, תכהן אישה בתפקיד המושלת הכללית. קתרין טיזרד יודעה על מינויה הממשמש ובא על ידי בעלה לשעבר, בוב טיזרד, שהיה חבר הממשלה באותה עת. טיזרד הייתה המושלת הכללית השלישית בכל חבר העמים הבריטי, לאחר אלמירה מיניטה גורדון, שמונתה בבליז ב-1981 ולאחר ז'אן סווה, שמונתה בקנדה ב-1984.

במהלך תקופת כהונתה, שמה טיזרד קץ לנוהג לקוד קידה בפני המושל הכללי, בהכריזה: "שום ניו זילנדי לא צריך להשתחוות בפני ניו זילנדי אחר". היא גם הורתה על הפסקת הנוהג שעל פיו חדלו אנשי צוות המעון הרשמי שלה מביצוע עבודות הניקיון כאשר היא נכנסה לחדר.

בעת כהונתה כמושלת הכללית היה חוק מסוים שלא מצא חן בעיניה כלל וכלל. היא התחבטה קשות ואז אמרה: "בסדר, אני אתן את ההסכמה המלכותית לחוק זה אך אחתום עליה בדיו שחור". בקבוק מיוחד של דיו שחור הובא אליה למטרה זו.

מחלוקות

ערב משאל העם לשינוי שיטת הבחירות בניו זילנד ביוני 1993, גרמה טיזרד לשערורייה כאשר הציעה הצעה בלתי מתוכננת בהרצאה שנשאה על תפקידו של המושל הכללי במסגרת שיטת הבחירות היחסיות המשולבות (Mixed Member Proportional), בציינה שהמושל הכללי יעשה שימוש רב יותר בסמכויותיו הבלעדיות, מצב שיגרום לחוסר יציבות.

באופן אירוני, הבחירות הכלליות של 1993, האחרונות שהתקיימו בשיטה הרובנית, כמעט והסתיימו בתיקו, כאשר ליל הבחירות הסתיים בלי רוב לאף אחת משתי המפלגות הגדולות. טיזרד ביקשה מהמושל הכללי לשעבר, סר דייוויד ביטי להקים ועדה, יחד עם שלושה שופטים עליונים בדימוס, שתחליט על זהות ראש הממשלה. אף על פי כן, בסופו של דבר זכתה המפלגה הלאומית במושב נוסף ושבה לאחוז בהגה השלטון, כאשר סר פיטר טספר ממפלגת הלייבור הסכים לכהן כיושב ראש בית הנבחרים.

בראיון שנערך ב-1996 אמרה טיזרד שהיא לא יכלה להאמין בקיומן של "כמה מהעוולות של מערכת הבריאות" וגרמה לתדהמה מצדו של שר הבריאות.

פרישה

עם סיום כהונתה של טיזרד אמר סר ג'פרי פאלמר, שהמליץ על מינויה לתפקיד: "היא הייתה אישה רבת עוצמה, בעלת נוכחות נשיאותית. היא הייתה חלק מתהליך התבגרותה של ניו זילנד".

ב-2004 הצהירה טיזרד שהיא תמכה בתנועה הרפובליקנית של ניו זילנד "באופן עקרוני" וכאשר היא כיהנה בתפקיד המושלת הכללית, היא דנה בנושא הרפובליקניזם עם המלכה: "היא די מלאת תקווה בסוגיה זו. היא תמיד אמרה שזו החלטה שניו זילנד חייבת לקבל ושתהא אשר תהא החלטת ניו זילנד, אנו כמובן נקבל אותה".

בדצמבר 2004 הצטרפה טיזרד לתנועה למען עריכת משאל עם על שינוי דגל ניו זילנד. היא אמרה: הדגל הנוכחי שלנו שירת היטב מדינה צעירה פוסט-קולוניאלית, הגיעה העת לשקול שינוי שישקף כראוי את הזהות המשתנה שלנו ואת הביטחון העצמי שלנו. הבה נמצא את הדרך שבה תחשוב המדינה על רעיון השינוי".

ב-2007 תמכה טיזרד בדיק הברד, ראש עיריית אוקלנד, בבחירתו מחדש לתפקיד. ב-29 באוקטובר אותה שנה היא מונתה לתפקיד הטקסי של קולונל הכבוד של רגימנט אוקלנד השלישי. בעקבות שינויים בחוק בשנת 2006 הוענקה לה הזכות לשאת את התואר "הנכבדת" (The Honourable) לכל ימי חייה, בזכות היותה המושלת הכללית לשעבר.

ב-2010 פרסמה טיזרד את זיכרונותיה. בדצמבר 2012 היא פתחה במערכה מתוקשרת לתמיכה במיסודם של נישואים חד-מיניים, יחד עם הזמרות הניו זילנדיות, אניקה מואה, בו רונגה והולי סמית ועם האלוף האולימפי בשחייה, דניון לואדר.

נפטרה ב-31 באוקטובר 2021.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קתרין טיזרד בוויקישיתוף

• ביוגרפיה רשמית, באתר בית המושל הכללי