קשר קואורדינטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קשר קואורדינטיבי הוא קשר כימי ממשפחת הקשרים הקוולנטיים.

קשר קוארדינטיבי נוצר בשני מצבים:

  1. בין יון חיובי לבין זוג אלקטרונים בלתי קושר.
  2. בין אלקטרונים בלתי קושרים לאלקטרונים קושרים.

המכנה המשותף לשני המקרים, המבדיל אותם מקשר קוולנטי רגיל, הוא שזוג האלקטרונים היוצר קשר נתרם על ידי אטום אחד בלבד. מכיוון שקשר זה אינו שונה בתכונותיו מקשר קוולנטי רגיל, הרי שהמינוח הוא טרמינולוגי בעיקרו.

התרכובת שיכולה לקבל זוג אלקטרונים ליצירת קשר קואורדינטיבי היא חומצת לואיס, והתרכובת שתורמת את זוג האלקטרונים לקשר הקואורדינטיבי היא בסיס לואיס.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יון אמוניום, (NH4), נוצר כשיון חיובי של מימן H+ (פרוטון), נקשר לזוג האלקטרונים הבלתי קושר של אטום החנקן במולקולת האמוניה.
  • הגז הרעיל CO, פחמן חד-חמצני, נוצר כאשר שורפים פחמימנים ללא אספקה שוטפת של חמצן. זוג האלקטרונים הקושרים של הפחמן נקשרים לאלקטרונים הקושרים של החמצן, וזוג אלקטרונים בלתי קושרים של החמצן נקשרים קואורדינטיבית לאטום הפחמן (ובכך מקיימים את כלל האוקטט).
  • יון הסולפה (SO4) נוצר כשלאטום הגופרית קשר קואורדינטיבי לשני אטומי חמצן ושני קשרים רגילים לשני אטומי החמצן האחרים.
  • אניון בור ארבע-פלואורי (BF4) נוצר כשמעבירים בור תלת פלואורי על תרכובת של פלואור ומתכת. אטום הבור יוצר קשר קוולנטי קואורדינטיבי עם יון פלואור ובצורה זו מגיע לאוקטט שלם (שלא קיים בבור תלת-פלואורי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.