קרנא
קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה. חברם של שמואל ושל רב. בתלמוד הבבלי נקרא בשם קרנא סתם, ובירושלמי נקרא רב קרנא. שימש בתפקיד דיין, והתואר הסתמי "'דייני גולה'" בתלמוד הבבלי מכוון אליו. חיבר קובץ ברייתות לסדר נזיקין, שהיה ידוע בשם "נזיקין דבי קרנא". פרנסתו הייתה מבדיקת טיב יינות.
עם שמואל ורב[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעמים אחדות בתלמוד מוזכר קרנא יחד עם שמואל, ראש ישיבת נהרדעא. מלשון התלמוד משמע שהיה קרנא כפוף לשמואל כתלמיד[1]. ביחס לזה מסופר[2]: שמואל וקרנא היו יושבים על שפת נהר מלכא. ראו את מי הנהר שהיו גליים ועכורים. אמר לו שמואל לקרנא: אדם גדול בא מארץ ישראל, וחולה הוא במעיו, ומתרוממים המים לשם כבודו; לך לתהות על קנקנו (=לבדוק מה טיבו). היה זה האמורא רב, שהגיע לבבל. קרנא הלך לבחון את רב, ורב ענה על כל שאלותיו. העיכוב הזה גרם צער לרב, מפאת מחלתו, ולכן פנה אל קרנא: מאי שמך? - קרנא. - אמר לו רב: יהי רצון שתצא לו "קרנא" (=קרן) בעיניו.
בתלמוד מובאת ברייתא, ולפיה "מעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים", כלומר - בית הדין חייב למנות פקָּחים שיבדקו את טיב כלי המידות והמשקולות המשמשים בשווקים למקח וממכר, אבל אין צורך למנות פקחים לאכיפת מחירים ולמניעת העלאתם. בהקשר זה מסופר[3]:
- אנשי בית הנשיא (=ראש הגולה) העמידו שומרים למידות וכן לשערים (מחירים). אמר שמואל לקרנא: צא ולַמד אותם: מעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים! יצא ודרש להם: מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים. אמר לו שמואל: מה שמך - קרנא, תצא לו קרן בעינו. יצאה לו קרן בעינו.
המילים "יצאה לו קרן בעינו" הן על פי נוסחת דפוסי התלמוד כיום. בכתבי יד אחדים של התלמוד משפט זה אינו מופיע ופרשנים אחדים העירו על כך[4]. על טיבה של "קרן" זו דנו מפרשי התלמוד. יש שפירשו שהכוונה היא לרצועת בשר הבולטת מן העור, ויש מי שכתב שהכוונה לקרום בעין[5]. התלמוד מברר את הסיבה לדרשתו של קרנא, אשר נוגדת לכאורה את דברי הברייתא, ומסבירה כי הלכה זו שנויה במחלוקת.
- והוא, קרנא, כמו מי סבר? כמו זו שאמר רמי בר חמא אמר רבי יצחק: מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים, מפני הרמאין.
בתלמוד הירושלמי מופיע, באותו הקשר, מעשה שונה[6]:
- ראש הגולה מינה את רב (אמורא) לפקח על השוק, והיה מכה (=מעניש) על המידות ולא על השערים (המחירים). ראש הגולה ראה בכך אי-מילוי של התפקיד, ושם את רב במעצר. נכנס קרנא לבקר את רב. אמר רב לקרנא: שומרים שאמרו למנות - על המידות, ולא על השערים, כך ההלכה, וכך נהגתי.
המשך המעשה בירושלמי, הוא שקרנא יצא בעקבות זאת והשמיע דברי ביקורת בפני אנשי ראש הגולה על שאסרו את רב, שהוא בקי גדול בהלכה. לפי פירוש אחר, קרנא ביטא את חוסר הסכמתו עם דברי רב[7].
קרנא חלק על רב ושמואל בהלכות נוספות. באחת המחלוקות, לאחר שביטא תמיהה על הלכה שאמר שמואל, אמרו לו: הנה מר עוקבא ובית דינו בעיר כפרי, לך אליו[8].
דיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
התואר "דייני גולה", המופיע בתלמוד הבבלי, מכוון אל קרנא[9]. ראשונים כתבו כי התואר מכוון אל שמואל ואל קרנא יחד[10].
ברוב האזכורים של האמורא קרנא בתלמוד, ההקשר הוא דיני נזיקין. במקורות אחדים מוזכר קובץ ברייתות על סדר נזיקין, שקובצו ונאספו בידי קרנא ונקראו על שמו, "נזיקין דבי (=של בית) קרנא"[11].
לפרנסתו עסק קרנא בהרחת יינות ובבדיקת טיבם. הוא היה מומחה ליינות, ועל סמך דבריו היו משווקי היין מחליטים אילו חביות אפשר לשמר ואילו יש להוציא למכירה לאלתר[12].
עם זאת, שימש קרנא דיין. התלמוד דן בנוהל שנהג בבית דינו של קרנא, שעל כל אחד משני הצדדים הבאים להתדיין יש לשלם דינר אחד. לפי הנאמר שם, אין לקבל כסף עבור עשיית דין, והתשלום היה על בטלתו של קרנא ממלאכת בדיקת טיב היין בזמן שעסק בדין.
באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמר אחד בלבד באגדה נמסר בשמו של קרנא בתלמוד הבבלי, והוא עוסק בדבריו של יעקב ליוסף לפני פטירתו, ובבקשתו להיקבר בארץ ישראל. קרנא קושר זאת עם תחיית המתים ועם הנאמר בתלמוד כי מתים שנקברו בחוץ לארץ עתידים להתגלגל במחילות לארץ ישראל ולקום בה לתחייה[13].
- "ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם" (בראשית מז, ל) - אמר קרנא: דברים בגו (יש כאן דברים מסותרים בדבר זה, וצריך לתת להם לב - רש"י)! יודע היה יעקב אבינו שצדיק גמור היה, ואם מתים שבחוצה לארץ חיים, למה הטריח את בניו? שלא קיבל עליו צער מחילות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "קרנא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- הערך "קרנא", באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, שבת קח ע"א; בבא בתרא פט ע"א. כך הסיק מדברי התלמוד הרב רפאל הלפרין באטלס עץ חיים, כרך ד.
- ^ בבלי, שבת שם, מתורגם לעברית.
- ^ בבלי, בבא בתרא פט ע"א, מתורגם לעברית.
- ^ ראו דקדוקי סופרים. ראו גם ב"פירוש הרשב"ם העיקרי" המודפס על דף התלמוד בצד, שכתב שאין גורסים משפט זה, שלא אירע כן במציאות.
- ^ את הסברה הראשונה כתבו רבנו חננאל (בפירושו לבבלי, שבת קח ע"א) והערוך. הסברה הראשונה נמצאת ב"שיטה להר"ן" (במסכת שבת שם), פירוש של אחד מן הראשונים שלא ידוע שמו, אשר במשך דורות יוחס בטעות לר"ן.
- ^ ירושלמי, בבא בתרא ה, ה, בתרגום חופשי, על פי פירוש "פני משה".
- ^ ראו שם בפירוש "פני משה" ובהרחבתו לפירוש ב"מראה הפנים". אבל ראו בהגהות "יפה עיניים" על הבבלי, בבא בתרא פט ע"א.
- ^ בבלי, קידושין מד ע"ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'.
- ^ רשב"ם בפירושו לבבא בתרא, דף נא ע"א, ועוד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ז, עמוד ב'; מסכת סנהדרין, דף ל', עמוד ב'; ראו גם תלמוד ירושלמי, בבא קמא ט, ב; בבא בתרא ב, ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה, עמוד א', ופירוש רש"י שם.
- ^ בבלי, כתובות קיא ע"א. מופיע גם בילקוט שמעוני בראשית, קנו. הנוסחה המובאת כאן היא על-פי המובא בילקוט שמעוני, וכפי שהגיה ב"מסורת הש"ס" על התלמוד שם.