קרל וייזנברגר

קרל וייזנברגר
Karl Weisenberger
	קרל וייזנברגר (משמאל) עם גנרל לותר רנדוליץ (מימין)
לידה	29 בספטמבר 1890; וירצבורג, האימפריה הגרמנית
פטירה	28 במרץ 1952 (בגיל 61); קאמפטן, גרמניה המערבית
מדינה	גרמניה
השתייכות	האימפריה הגרמנית ; רפובליקת ויימאר ; גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות	1909–1945 (כ־36 שנים)
דרגה	גנרל חיל הרגלים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
	מפקד הדיוויזיה ה-71 ; מפקד הקורפוס ה-53 ; מפקד הקורפוס ההררי ה-36
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה ; מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	צלב האבירים של צלב הברזל; צלב הברזל דרגה ראשונה; צלב הברזל דרגה שנייה; הצלב הגרמני בזהב;

גנרל קרל וייזנברגר (בגרמנית: Karl Weisenberger; 29 בספטמבר 1890 – 28 במרץ 1952) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייזנברגר נולד ב-29 בספטמבר 1890 בווירצבורג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1909 התגייס וייזנברגר לצבא האימפריה הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-9 (קרל פון ורדה), ובשנת 1911 הועבר לרגימנט הרגלים הבווארי ה-20 (הנסיך פרנץ). במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם וייזנברגר עם יחידתו, וב-18 באפריל 1917 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל וייזנברגר את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף וייזנברגר לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוקטובר 1932 הועלה וייזנברגר לדרגת אוברסט לויטננט, וב-1 באפריל 1934 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-21. ב-1 בספטמבר 1934 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 בינואר 1938 הועלה לדרגת גנרל מיור.

ב-15 באוקטובר 1939 מונה וייזנברגר למפקד הדיוויזיה ה-71, וב-1 בינואר 1940 הועלה לדרגת גנרל לויטננט. במהלך המערכה על צרפת לחם וייזנברגר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-40 במסגרת הארמייה ה-16, וב-29 ביוני 1940 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-21 בפברואר 1941 מונה וייזנברגר למפקד הקורפוס ה-53, וב-1 באפריל 1941 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. במהלך מבצע ברברוסה לחם וייזנברגר עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, ובמהלך הקרב על מוסקבה לחם עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה השנייה. ב-30 בנובמבר 1941 מונה וייזנברגר למפקד הקורפוס ההררי ה-36 בפינלנד, וב-13 באוגוסט 1944 קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-15 באוגוסט מונה למפקד המחוז הצבאי ה-13, עליו פיקד עד סוף המלחמה.

לאחר המלחמה התגורר וייזנברגר בקאמפטן, עד למותו ב-28 במרץ 1952.

מדיה וקבצים בנושא קרל וייזנברגר בוויקישיתוף