קמצ'טקה (חבל מנהלי)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | מחוז המזרח הרחוק | ||
| מחוז כלכלי | מחוז המזרח הרחוק | ||
| מושל | ולדימיר סולודוב | ||
| בירת הקראי | פטרופבלובסק-קמצ'טסקי | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 1 ביולי 2007 | ||
| שטח | 464,275 קמ"ר (דירוג: 10) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקראי | 311,667 (דירוג: 76, 1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 0.67 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 56°N 159°E / 56°N 159°E | ||
| אזור זמן | UTC +12 | ||
| www.ako.kamchatka.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת מחוז קמצ'טקה רגילה)   מילקובו קליוצ'י מחוז קמצ'טקה | |||
  | |||
חבל מנהלי קַמְצַ'טְקַה (ברוסית: Камчатский край ; בתעתיק: קַמְצַ'טְסְקִיּ קְרַאי) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. רוב שטחו של החבל נמצא בחצי האי קמצ'טקה אשר בצפון-מזרחו של המזרח הרחוק הרוסי. החבל הוקם ב-1 ביולי 2007 כתוצאה מאיחוד של מחוז קמצ'טקה (Камчатская область) והמחוז האוטונומי הקוריאקי (Корякский автономный округ; שבירתו פלנה).
מבחינה מנהלית החבל מחולק ל-11 מחוזות משנה (ראיונים) ושלושה אזורים עירוניים (Города краевого значения).
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החבל שוכן בחצי האי קמצ'טקה (ובחלק היבשתי שמצפונו) ובאיי קומנדור וקרגינסקי, הסמוכים לו. הוא מתאפיין בפעילות געשית ענפה – קיימים כ-300 הרי געש, מהם 29 פעילים שהוכרזו על יד אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ומספר רב של גייזרים. קלוצ׳בסקאיה סופקה (גובהו 4,750 מ') הוא הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר באירואסיה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – דמוגרפיה של רוסיה |
הרוסים מהווים כ-78% מאוכלוסיית החבל, האוקראינים – כ-3.5%, עמי הצפון הילידיים – כ-4%. בעיר הגדולה – פטרופבלובסק-קמצ'טסקי – מתגוררים כ-181 אלף תושבים, למעלה ממחצית מאוכלוסיית החבל.
מספר התושבים בחבל נמצא בירידה מתמדמת, בשנת 1991 התגוררו בו 478 אלף תושבים לעומת 313 אלף בשנת 2021.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת החבל מתבססת על דיג. כמו כן, בירת החבל, פטרופבלובסק-קמצ'טסקי, מהווה עיר נמל חשובה באזור.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות עדויות על כך שקוזאקים רוסים הגיעו לקמצ'טקה כבר במהלך המאה ה-17. עדויות כתובות על כך אבדו, אך הדבר נזכר על ידי חוקרים מאוחרים יותר. בשנות ה-40 של המאה ה-18 היה באזור מספר מצומצם של מבצרים רוסים. בשנת 1737 הגיעה לאזור משלחת מדעית בראשות סטפן קרשניניקוב. המשלחת עבדה במשך ארבע שנים ופרסמה עבודה מקיפה על הגאוגרפיה, גאולוגיה והעולם החי והצומח של האזור.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קמצ'טקה (ברוסית)- אמיר גור, המסע הצפוני האדיר, באתר מאקו, 25 בנובמבר 2013
- קמצ'טקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
