קמאיאי
 סמל קמאיאי | |
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז פוניבז' |
| רשות מקומית | רוקישקיס |
| גובה | 118 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 577 (2011) |
| קואורדינטות | 55°49′00″N 25°30′00″E / 55.816666666667°N 25.5°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
קמאיאי (בליטאית: Kamajai; בפולנית: Komaje, קומאיֶה; ביידיש: קאמיַי) היא עיירה קטנה במחוז פוניבז' שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
העיירה נזכרת לראשונה בשנת 1541, ובשנת 1635 נבנתה בה כנסיית עץ ראשונה. בשנת 1863 נטלו תושבי העיירה חלק פעיל במרד ינואר נגד האימפריה הרוסית.
יהודי קמאיאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המאה ה-20 נמנו בעיירה 944 יהודים. בין מלחמות העולם פעל בעיירה בית ספר עברי מרשת תרבות, והתקיימה בה פעילות ציונית. טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיירה כ-60 משפחות יהודיות. עם סיפוח ליטא לברית המועצות בשנת 1940 נאסרה הפעילות הציבורית היהודית בעיירה.
ב-26 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, כאשר עוד טרם כניסתם אליה, ערכו ליטאים מקומיים פוגרום ביהודיה. לאחר הכיבוש רוכזו יהודי העיירה בגטו קטן שהוקם בבית המדרש בה, וכעבור כמה שבועות גורשו הגברים לרוקישקיס, והנשים והילדים לאזור אובליאי, שם נרצחו בסוף אוגוסט 1941 עם הפליטים היהודים הנוספים שרוכזו במקומות אלו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קמי (Kamajai), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "קמאיאי", באתר JewishGen (באנגלית)
- מרטין דין (אנ'), קמאיאי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1065–1066), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קאמאי (ליטא), דף שער בספרייה הלאומית
בקרת זהויות  |
|
|---|