קורנרשוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורנרשוט
CornerShot
ערכת הקורנרשוט על אקדח גלוק
ערכת הקורנרשוט על אקדח גלוק
ערכת הקורנרשוט על אקדח גלוק
מידע כללי
תכנון עמוס גולן
מדינה מייצרת ישראלישראל ישראל, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן חברת "סילבר שאדו" (Silver Shadow)
מעצב עמוס גולן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 2003–הווה (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות המשתמשות ישראל, בריטניה ואחרות
מידע טכני
קליבר 9x19 מילימטר, סמית' וסון 40, .45 ACP
אורך כולל 820 מ"מ
משקל ריק 3.86 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורנרשוטאנגלית: CornerShot) היא ערכה נושאת אקדח המיועדת למתאר של לוחמה בשטח בנוי ומאפשרת ביצוע ירי תוך הישארות היורה מאחורי מחסה וכך מקטינה את הסכנה למפעיל הנשק.

מבנה ופעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכה בנויה משני חלקים עיקריים: חלק אחורי הנישא על ידי המפעיל ומעוצב כרובה וחלק קדמי הניתן להסטה לצדדים ובו מותקן האקדח. מצלמת וידאו המותקנת בחלקה הקדמי של הערכה מעבירה תמונה המתואמת עם כוונת האקדח למסך המותקן בחלקה האחורי של הערכה. לחיצה על ההדק בחלק האחורי של הערכה מפעילה את ההדק של האקדח.

תצורות ותכונות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב ראשון של הפיתוח הייתה רק תצורה של ערכה נושאת אקדח, בה הערכה משמשת כאמצעי עזר ולא כנשק עיקרי, היות שהקונספט מקשה על החלפת מחסנית מהירה ותפעול מעצורים באקדח. הגרסה התקנית של הערכה נושאת אקדח גלוק אך ניתן להתאימה לאקדחים אחרים[1].

תצורות נוספות של הערכה שפותחו בהמשך כוללות שימוש במטול רימונים M-203 ואף התאמה של נשיאת תצורה מקוצרת של גלבוע. בתצורה זו ניתן לפרק את הנשק ולהמשיך להשתמש בו כנשק עיקרי וכן להחליף מחסניות ולתפעל מעצורים בעודו מורכב (אך לא מהר כמו בנשק מופרד).

ניתן להתקין מצלמות וידאו המותאמות לראיית לילה וכן לשדר את התמונה המתקבלת מהמצלמה (למשל, לחפ"ק).

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הערכה פיתחו סא"ל במילואים עמוס גולן, מנכ"ל חברת "סילבר שאדו" (Silver Shadow) - יוצא הצנחנים ומפקד בית הספר ללוחמה בטרור ויחידת דובדבן בעברו - ואפרים יערי. "סילבר שאדו" הוקמה בשנת 1995[2], והציגה את לראשונה את ה"קורנרשוט" בשנת 2003[3]. הערכה מפותחת בשיתוף חברת תעשיות נשק לישראל (IWI)[4].

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הערכה מצויה בשימוש הימ"מ, היחידות המיוחדות של משמר הגבול, יחידות מובחרות בצה"ל וכן בית הספר ללוחמה בטרור[דרוש מקור].

במרץ 2006 הודיעה חברת "סילבר שאדו" כי מכרה את הרובה למשרד ההגנה הבריטי, במטרה שישמש את הצבא הבריטי במלחמת עיראק[5].

במרץ 2017 פורסם כי הערכה נמצאת בשימוש הכוחות המיוחדים של מיאנמר במאבקם במיעוט הרוהינגי במיאנמר[6].

במאי 2020 פורסם כי הערכה נמכרה גם למשמר החופים הפיליפיני[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורנרשוט בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * יוסף יקותיאל, לירות מעבר לפינה, "ישראל דיפנס", 31 בינואר 2012
  2. ^ גידי וייץ, אורי בלאו, גבר גבר בע"מ, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2008
  3. ^ אמנון ברזילי, פיתוח ישראלי: נשק קל המאפשר ירי לצדדים, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2003
  4. ^ מוריה בן-יוסף, ‏לראות דרך קירות: הגאדג'טים של לוחמי היחידות המובחרות, באתר ‏מאקו‏, 20 בפברואר 2012
  5. ^ חגית קלימן ועידו אפרתי, הבריטים רוכשים רובה "ג'יימס בונד" מחברה ישראלית, באתר ynet, 13 במרץ 2006
  6. ^ גיא אלסטר‏, עם נשק וחיבוק מישראל, מיאנמר משמידה מיעוט מוסלמי באכזריות, באתר וואלה!‏, 18 במרץ 2017
  7. ^ איל בוגוסלבסקי, עסקת ענק לקבוצת SK בפיליפינים, באתר IsraelDefense