קוציץ
 קוציץ
| |
|---|---|
קוציץ רך
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | קוציציים |
| סוג: | קוציץ |
| שם מדעי | |
 Acanthusליניאוס, 1753 | |
| |
קוציץ (שם מדעי: Acanthus) הוא סוג צמחים עשבוניים רב-שנתיים או שיחים נמוכים ממשפחת הקוציציים, ובו 29 מינים, מהם רק אחד גדל בר בישראל - קוציץ סורי[1][2][3]. תפוצתו ביבשות אסיה, אירופה ואפריקה, כאשר רוב המינים מתרכזים באגן הים התיכון. פירוש השם הלטיני הוא 'קוצני', ומכאן גם השם העברי. השם מתייחס לקוצניות של החפה, ולא כל המינים קוצניים בעליהם. סוג זה נתן את שמו למשפחה כולה. בהקשר זה יש להזכיר שרוב בני המשפחה אינם קוצניים. צורת העלים של הסוג מהווים השראה לעיטורי עמודים בתרבות יוון העתיקה ורומא העתיקה.
מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמחים עשבוניים רב־שנתיים או שיחים נמוכים, קוצניים על פי רוב, זקופים או נטויים, ללא ציסטוליטים.
הגבעול עגול ולא מסתעף.
העלים פשוטים (לא מורכבים), בעלי פטוטרת קצרה וללא לוואים. העלים נגדיים, רובם צומחים מבסיס הצמח, לעיתים רחוקות דוריים.
הטרפים על פי רוב מפורצים-משוננים או שסועים-מנוצים, לעיתים רחוקות שלמים, אונותיהם מסתיימות על פי רוב בקוצים[4].
התפרחות שיבולים זקופות, אמיריות, לעיתים רחוקות חיקיות. הפרחים מסודרים לכל אורך הגבעול (ללא רווחים).
הפרחים דו-מיניים, בלתי נכונים, הכותרת שסועה לאורכה ולה רק שפה אחת עם 3 אונות. כל פרח מלווה חפה ו-2 חפיות צדדיות (לעיתים נעדרות). החפה דמוי עלה צבעוני בעל שיניים קוצניות וצורתו דמוית ביצה. שתי החפיות הצדדיות צרות ותמימות שמסתיימות גם הן בחוד דוקרני. החפים גדלים עם התבגרות הצמח.
הגביע בעל 4 אונות בלתי שוות. שתי החיצוניות, העליונה והתחתונה גדולות, מוארכות ובעלות עורקים, אחת מהן על פי רוב בעל שן קוצנית. שתי הפנימיות קטנות, דמויות ביצה הפוכה או עגולות שגם הן מסתיימות בשן.
הכותרת לבנבנה, אורכה 35 עד 60 מ״מ. צינור הכותרת קצר מאוד נוקשה ודמוי טבעת, המתמשך לשפה יחידה (תחתונה) בעלת 3 אונות מוארכות וקהות.
האבקנים, שמספרם 4, בשני זוגות, מעורים בתחילת לוע צינור הכותרת ומתבלטים. הזירים עבים מאוד. המאבקים לבנים וצמריים בהיפתחם והם בעלי לשכה אחת בלבד. הלשכה סרגלית-מלבנית, חסר יותרת בבסיסו. אין אבקנים עקרים.
השחלה בעלת 2 מגורות, בכל אחת 2 ביציות. עמוד השחלה דק וארוך בעל 2 אונות קצרות, והוא משתייר לאחר נשירת הכותרת. השיליות זוויתיות[4].
הפרי הוא הלקט נפתח המחולק לשתי מגורות, מוארך עד דמוי ביצה (אליפסואידי), מבריק, מרושת וללא עוקץ בקצהו, והוא מכיל 4 זרעים.
הזרעים פחוסים פחות או יותר וקירחים.
מאפייני הסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרחים ערוכים בשיבולת ארוכה (כלומר, יוצאים מציר של עמוד הפריחה). סימן הסוג הוא חפה קוצני בחלקו. חפה הוא איבר בצמח, גלגול של עלה, אך הוא אינו מטמיע וצמוד לפרח. לדוגמה, במין מרווה דגולה, החפה הוא סגול. התפקיד המיוחס לחפה הוא הבלטת עלה הכותרת. החפה של סוג זה הוא בעל שיניים קוצניות.
צבע הפרח לבן, אורכו כ-3.5 עד 5 סנטימטר. מספר האבקנים 4. סימטריית הפרח היא דו-צידית, ובכך הוא דומה לפרחי משפחת השפתניים. פרחים אלה מואבקים על ידי דבורים.
הפרי הוא מטיפוס הלקט, הנפתח עם הבשלת הזרעים. בצמח קיים מנגנון ה'זורק' את הזרעים במרחק מסוים מצמח האם.
מיני הסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, בסוג זה כ-29 מינים. בישראל קיימים שני מינים, האחד הוא צמח בר והשני צמח נוי.
- קוציץ סורי (שם מדעי: Acanthus syriacus) - צמח בעל בשושנת עלים גדולים, קוצניים, מהם מתפתח באביב עמוד פריחה יחיד וזקוף שגובהו כחצי מטר או יותר. זהו צמח מצוי במחוזות הים תיכוניים של ארץ ישראל. לרוב הוא גדל בריכוז של מספר פרטים, שלא כולם מגיעים לפריחה.
- קוציץ רך (שם מדעי: Acanthus mollis) - צמח שמקורו מארצות צפון אגן הים התיכון משמש כצמח נוי. נבדל מקוציץ סורי ברכות עליו הלא-קוצניים, בפרח הגדול יותר ובתקופת פריחה ארוכה יותר. מומלץ לגדלו בתנאי חצי צל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברלינר, רוחמה (1983). קוציץ סורי. החי והצומח של ארץ ישראל כרך 11, עמוד (108), הוצאת משרד הביטחון, תל אביב.
- פינברון-דותן, נעמי ודנין, אבינעם. (1991). קוציץ. המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, (622). ירושלים, הוצאת כנה. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קוציץ, באתר ITIS (באנגלית)
- קוציץ, באתר NCBI (באנגלית)
- קוציץ, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קוציץ, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- קוציץ, באתר Tropicos (באנגלית)
- קוציץ, באתר GBIF (באנגלית)
- קוציץ, באתר IPNI (באנגלית)
