קופת גמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קופת גמל היא הסדר השקעה המשמש לרוב למטרות חיסכון. בישראל, קופות גמל הן אחד מהסדרי ההשקעה הנפוצים והחשובים ביותר. בין היתר, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות הן סוגים של קופות גמל. ישנן קופות גמל שאינן מיועדות לחיסכון פנסיוני, אלא עשויות לשמש לחיסכון לטווח קצר יותר. לחוסכים בקופות גמל ניתנות הטבות מס משמעותיות.

קופות גמל בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולתן של קופות גמל בישראל מוסדרת במספר חוקים. שני העיקריים שבהם הם:

בהתאם לחוק קופות הגמל, קופת גמל היא שם כולל לקבוצת מכשירי חיסכון לטווח בינוני או ארוך. עם המכשירים ניתן למנות קופת גמל לתגמולים, קרן השתלמות, קרן מחלה, פיצויים וקרן פנסיה. עם זאת, בציבור הרחב, המונח "קופת גמל" משמש לרוב רק לתיאור קופת גמל לתגמולים.

המפקיד בקופת הגמל מכונה "עמית", והוא יכול להיות חוסך עצמאי, המצטרף אל קופת הגמל בלי קשר לעבודתו, או עמית שכיר שתשלומיו לקופת הגמל מבוצעים בידי מעסיקו. מדינת ישראל מעודדת חיסכון בקופות גמל ומעניקה הקלות במס הכנסה על הפקדה בקופה: ניכוי ממס וזיכוי ממס לעובד על הפקדתו בקופה, ופטור ממס להפקדת המעביד (בגבולות תקרה הקבועה בחוק).

מבחינה משפטית, קופת גמל מתנהלת לפי דיני הנאמנות. קופת גמל היא מאגר נכסים, הנמצא בבעלותו של נאמן (החברה המנהלת) לטובת נהנים (העמיתים).[1] לפיכך, לעמיתים יש זכות קניינית שביושר בנכסי הקופה. אם החברה המנהלת מגיעה למצב של חדלות פרעון, זכויות העמיתים כלפי נכסי הנאמנות קודמות לאלו של נושים אחרים של החברה המנהלת.

לכל קופת גמל יש תקנון, שהוא החוזה המחייב בין הקופה לבין העמיתים.[2] זאת, בניגוד למשל לתוכניות ביטוח (כגון ביטוח מנהלים), בהן נכרת חוזה נפרד בין כל מבוטח לבין המבטח.

משיכת כספים מקופת גמל כפופה לתנאים שבשני מקורות:

כך, לדוגמה, כספים שהופקדו בקופת גמל לעצמאים לפני שנת 2006 ניתנים למשיכה במועד המוקדם מבין השניים: 15 שנה לאחר ההפקדה הראשונה בקופה, או גיל פרישה. כספים שהושקעו החל מ-1 בינואר 2006 ניתנים למשיכה החל מגיל 60 בלבד. ניתן למשוך כספים לפני המועדים הללו עם תשלום מס הכנסה של 35% על היתרה שצבר העמית. במשיכה הונית של כספים בגיל פרישה, הרווחים שנצברו פטורים ממס רווחי הון (בניגוד לתוכניות חיסכון אחרות, לגביהן חל מס של 25% על הרווח הריאלי).

רווחי הקופה נובעים מהשקעות המבוצעות על ידי החברה המנהלת. מן העמיתים גובה החברה המנהלת דמי ניהול, המחושבים על היתרה שנצברה לזכות העמית.

קופות הגמל מאפשרות השקעת כספי הקופה במגוון רחב של מסלולים לבחירת החוסך, ומאפשרות השקעה של עד 100% מהכספים בשוקי ההון השונים. מסלול נוסף שמציעות קופות הגמל הוא מסלול ה-IRA, המאפשר לחוסך לנהל את כספי הקופה באופן עצמאי, לקנות ולמכור ניירות ערך, וליהנות מהטבות מס משמעותיות ועמלות נמוכות.

עמית יכול לבחור להעביר את ניהול הנכסים, הצבורים למענו בקופת גמל של חברה מנהלת מסוימת, לחברה מנהלת אחרת, וזאת בכל עת שיבחר ומבלי למשוך את הכספים או להפסיק את ניהולם.

מתחילת 2008 ניתן להפקיד כספים בקופות גמל לקצבה לפי שני מסלולים:

  • קופת גמל לא משלמת לקצבה - קופה ממנה לא ניתן למשוך ישירות כספים שהופקדו בה, למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא על ידי העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה.
  • קופת גמל משלמת לקצבה - קופה שניתן למשוך ממנה ישירות את החיסכון שהצטבר כקצבה, בהתאם לתקנון שלה. סכום הקצבה החודשית תלוי בסכומים שנחסכו, במין העמית, במסלול הקצבאות שנבחר ובמועד הפרישה.

קודם ל-2008 ניתן היה להפקיד כספים גם בקופות גמל הוניות. כספים אלו ניתן למשוך כסכום חד-פעמי, כאשר מתקיימים התנאים המתירים משיכה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]