קוניוטומיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוניוטומיה (באנגלית: Coniotomy, גם בתור Thyrocricotomy, Cricothyroidotomy; בעברית: פיום גרון[1]) היא שיטת פיום קנה המתבצעת על ידי חתך ברקמת החיבור שבין סחוס הקריקואיד לסחוס התירואיד, באזור הנקרא גם הממברנה הקריקותירואידית, עד לחשיפת קנה הנשימה, והחדרת "קוניוטום" (או [[טובוס]) דרך החתך.

בחירום הפרוצדורה תיעשה באמצעות צינורית קטנה הנקראת "קוניוטום שיילי", המשמשת גם לביצוע טרכאוסטומיה בבית החולים. קוניוטום נפוץ נוסף נקרא "פורטקס". ניתן לבצע פרוצדורה זו גם על ידי טובוס המשמש לביצוע צנרור קנה (אינטובציה), לאחר קיצורו.

קוניוטומיה תתבצע רק כשאין אפשרות לעשות אינטובציה, לדוגמה: כאשר יש שברים בפה וריסוק של הלסת, או כאשר קיים בקנה-הנשימה אנפילקסיס ברמה כזאת שביצוע אינטובציה יגרום פציעת קנה-הנשימה.

אחד הכשלים המרכזיים העלולים להיווצר בהליך זה הוא מצב שבו הצינורית מוכנסת אל מתחת לעור במקום אל תוך הקנה. כשל זה עשוי להתרחש בעיקר כשיש פגיעה באנטומיה באזור הצוואר עקב חבלה חודרת או בצקת. במצב זה, ההנשמה תגרום להתנפחות של העור (נפחת), מצב שאינו מסוכן כשלעצמו, אך אינו מאפשר אספקת חמצן תקינה למטופל.

קוניוטומיה היא פרצדורה המבוצעת בהרדמה מקומית, אף שברוב המקרים בהם ניאלץ לבצע את הפרוצדורה החולה יהיה כבר חסר הכרה בשל חומרת פגיעתו.

הפעולה נחשבת כפעולה חודרנית מכיוון שמבוצע חתך בגרון ומוכנס טובוס (צינור לקנה הנשימה) ישר לדרכי הנשימה התחתונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוניוטומיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.