קובי קון
 | ||||
| קון, 2006 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
12 באוקטובר 1943 ציריך, שווייץ | |||
| פטירה |
26 בנובמבר 2019 (בגיל 76) צוליקון, שווייץ | |||
| שם מלא | יאקוב קון | |||
| גובה | 1.74 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
יאקוב "קובי" קון (בגרמנית שווייצרית: Jakob "Köbi" Kuhn; 12 באוקטובר 1943 – 26 בנובמבר 2019) היה כדורגלן, ששיחק בעמדת הקשר ומאמן שווייצרי.
קון נולד בציריך והיה מגדולי שחקני קבוצת פ.צ. ציריך, בה שיחק ברוב שלבי הקריירה שלו. הוא רשם 63 הופעות במדי נבחרת שווייץ, בין היתר בטורניר מונדיאל 1966.
קון לא אימן קבוצות בוגרים, למעט קדנציות קצרות כמאמן זמני בציריך, ותפקידו המלא הראשון והיחיד היה מאמן נבחרת שווייץ. הוא כיהן בתפקיד שבע שנים, והצעיד את נבחרתו במונדיאל 2006 ובשתי אליפויות אירופה.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריירה של קון החלה בקבוצת פ.צ. ציריך מעיר הולדתו בעונת 1960/1961. הוא שיחק בקבוצה במשך 16 עונות, בהן שימש בין היתר גם כקפטן הקבוצה. ציריך וקון זכו יחד בשש אליפויות שווייץ ובחמישה גביעים. קון היה שותף למסע האירופי הראשון של הקבוצה בגביע אירופה לאלופות בעונת 1963/1964, בו הגיעה הקבוצה עד לשלב חצי הגמר. ציריך הדיחה, בין היתר, את גלאטסראיי ואת פ.ס.וו. איינדהובן, לפני שהובסה על ידי ריאל מדריד וסיימה את דרכה בטורניר. בעונת 1975/1976 נבחר קון לכדורגלן השנה בשווייץ. עונה אחר כך, בעונת 1976/1977 שהייתה האחרונה של קון בציריך, שחזרה הקבוצה את הישגה האירופי והעפילה פעם נוספת לחצי גמר גביע אירופה, תוך שהיא מדיחה בדרכה את גלאזגו ריינג'רס, טורון פאלוסאורה ודינמו דרזדן, לפני שהודחה על ידי ליברפול.
לאחר שעזב את ציריך עבר קון דווקא ליריבה העירונית גראסהופרס ציריך, במדיה סיים את קריירת המשחק בסיום עונת 1978/1979, כשהיה בן 36.
נבחרת שווייץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
קון פתח את הקריירה הבינלאומית שלו במדי נבחרת שווייץ ב-11 בנובמבר 1962, במסגרת מוקדמות יורו 1964, בהפסדה של שווייץ 1–3 להולנד באמסטרדם.
אף על פי שהיה בן 22 בלבד, זומן קון על ידי המאמן האיטלקי אלפרדו פוני לסגל נבחרת שווייץ לקראת מונדיאל 1966 באנגליה. בטורניר רשם קון שתי הופעות בהרכב, בהפסדיה של שווייץ לארגנטינה ולספרד בשלב הבתים. במהלך הטורניר איחר קון לחזור למלון בו שהתה הקבוצה בזמן שנקבע לו, ועל כך הוא הודח מהנבחרת לתקופה של 12 חודשים.
קריירת המשחק הבילאומית של קון ארכה כ-14 שנים, והגיעה לסיומה ב-8 בספטמבר 1976, בהפסדה של שווייץ 0–1 לנורווגיה באוסלו במסגרת מוקדמות מונדיאל 1978.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד עם פרישתו ממשחק פעיל בשנת 1979, חזר קון לקבוצת נעוריו פ.צ. ציריך על תקן מאמן קבוצת הנוער של הקבוצה. קון נותר בתפקידו כ-16 שנים, עד לשנת 1995, כשבמהלך התקופה הוא התמנה פעמיים לתפקיד המאמן הזמני של הקבוצה הבוגרת. הקדנציה הראשונה ארכה כחודשיים, בין מאי ליולי 1983. ארבעה חודשים אחריה החלה הקדנציה השנייה שלו בקבוצה, שארכה עד לסיום עונת 1983/1984 בחודש יולי.
לאחר שעזב את ציריך, עבר קון לעבוד בנבחרות הצעירות של שווייץ. הוא אימן את נבחרת שווייץ עד גיל 18 והוביל אותה לאליפות אירופה ב-1997. שנה אחר כך החל לאמן את הנבחרת עד גיל 21, והיה שותף להעפלתה ראשונה בתולדותיה לטורניר הגמר של אליפות אירופה עד גיל 21 בשנת 2002. קון הוביל את נבחרתו בחמשת משחקיה הראשונים בשלב הבתים במוקדמות ללא הפסד.
ביוני 2001 קודם קון לתפקיד מאמן נבחרת שווייץ במקומו של הארגנטינה אנסו טרוסרו. מינויו של המאמן חסר הניסיון התקבל תחילה בספקנות על ידי אוהדי הכדורגל במדינה. קון הצטרף בשלהי טורניר מוקדמות מונדיאל 2002, ממנו לא הצליחה הנבחרת להעפיל.
משימתו המלאה הראשונה של קון הייתה טורניר מוקדמות יורו 2004. קון הוביל את נבחרתו בפעם השנייה בלבד בתולדותיה לטורניר הגמר, לאחר שסיימה בראש הבית במוקדמות, עם הפסד אחד בלבד, ומעל נבחרות רוסיה ואירלנד. בטורניר יורו 2004 לא הצליחה שווייץ להשיג ניצחון. היא סיימה בשוויון 0-0 במשחקה הראשון מול קרואטיה, והפסידה לנבחרות הבכירות בבית, אנגליה וצרפת. קון נודע בזכות יכולתו לשלב ולקדם שחקנים צעירים בנבחרת, בין היתר בזכות עבודותיו הקודמות כמאמן נוער. בטורניר יורו 2004 קבע שחקנו של קון, יוהאן פונלנטן, שיא חדש כשהפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הטורניר שכובש שער. הוא שבר את שיאו של ויין רוני, שנקבע ארבעה ימים מוקדם יותר, בשלושה חודשים.
תחת אימונו של קון הייתה שווייץ לנבחרת הגנתית חזקה. היא הצליחה לסיים כסגניתה של צרפת בשלב הבתים של מוקדמות מונדיאל 2006, כשהיא מסיימת דרכה בבית ללא הפסד. בשלב פלייאוף ההעפלה, גברה שווייץ במשחק הראשון על טורקיה בתוצאה 0–2. בגומלין נוצחה שווייץ 2–4, אך העפילה למונדיאל בזכות חוק שערי חוץ. עבור שווייץ הייתה זו העפלה ראשונה לטורניר מאז מונדיאל 1994.
בטורניר מונדיאל 2006 בגרמניה, הוכיחה שווייץ בשנית את יכולותיה ההגנתיות תחת קון. היא סיימה במפתיע בראש הבית שלה, מעל לצרפת, קוריאה הדרומית וטוגו, ללא הפסד וללא שער חובה. שווייץ הייתה ליחידה באותו הטורניר שמסיימת את שלב הבתים בלי לספוג. בשמינית הגמר הפסידה שווייץ בדו-קרב בעיטות עונשין מול אוקראינה, לאחר שוויון 0-0 בתום ההארכה. שווייץ של קון סיימה את דרכה בטורניר המונדיאל מבלי שספגה שער במהלך כל משחקי הטורניר.
שווייץ נבחרה לארח את טורניר יורו 2008, בצוותא עם אוסטריה, מה שהבטיח לקון ולנבחרתו השתתפות בטורניר משמעותי שלישי ברציפות. באוקטובר 2006, כשנה וחצי לפני הטורניר, הודיע קון כי יעזוב את הנבחרת בתום הטורניר. שווייץ החלה את הטורניר בהפסד 0–1 לקרואטיה. במהלך המשחק נפצע הקפטן אלכסנדר פריי, מה שפגע מאוד בסיכויי הנבחרת להעפיל. הפסד 1–2 לטורקיה קבע למעשה כי שווייץ המארחת תסיים את דרכה כבר בשלב הבתים. קון נפרד משווייץ עם ניצחון במשחק השלישי, 2-0 על פורטוגל.
קון נפטר ב-26 בנובמבר 2019.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פ.צ. ציריך
- אליפות שווייץ (6): 1962/1963, 1965/1966, 1967/1968, 1973/1974, 1974/1975, 1975/1976
- הגביע השווייצרי (5): 1965/1966, 1969/1970, 1971/1972, 1972/1973, 1975/1976
- תארים אישיים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת שווייץ – יורו 2004 | ||
|---|---|---|
|
1 שטיל • 2 האס • 3 ברנר • 4 הנשוז • 5 מ.יאקין • 6 פוגל • 7 קבאנאס • 8 ויקי • 9 פריי • 10 ה.יאקין • 11 שפויזאט • 12 צוברבולר • 13 צוויסיג • 14 מאנין • 15 גיגקס • 16 סלסטיני • 17 שפיכר • 18 הוגל • 19 ברנטה • 20 מולר • 21 ראמה • 22 פונלנטן • 23 רוט • מאמן: קון |
| |
| נבחרת שווייץ – מונדיאל 2006 | ||
|---|---|---|
|
1 צוברבולר • 2 ד'זורו • 3 מאנין • 4 סנדרוס • 5 מארגאריאז • 6 פוגל • 7 קבאנאס • 8 ויקי • 9 פריי • 10 גיגקס • 11 שטרלר • 12 בנאליו • 13 גריכטינג • 14 ד. דגן • 15 דז'מאילי • 16 ברנטה • 17 שפיכר • 18 לוסטרינלי • 19 בהראמי • 20 מולר • 21 קולטורטי • 22 יאקין • 23 פ. דגן • מאמן: קון |
| |
| נבחרת שווייץ – יורו 2008 | ||
|---|---|---|
|
1 בנאליו • 2 דז'ורו • 3 מאנין • 4 סנדרוס • 5 ליכטשטיינר • 6 הוגל • 7 קבאנאס • 8 אינלר • 9 פריי • 10 ה.יאקין • 11 שטרלר • 12 דרדיוק • 13 גריכטינג • 14 גיגקס • 15 פרננדס • 16 ברנטה • 17 שפיכר • 18 צוברבולר • 19 בהראמי • 20 מולר • 21 ג'קופוביץ' • 22 פונלנטן • 23 דגן • מאמן: קון |
| |
