קדיש לוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קדיש לוז
קדיש לוז, 1955
קדיש לוז, 1955
לידה 10 בינואר 1895
י"ד בטבת ה'תרנ"ה
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית בוברויסק, הקיסרות הרוסית
פטירה 4 בדצמבר 1972 (בגיל 77)
כ"ח בכסלו ה'תשל"ג
ישראלישראל דגניה ב', ישראל
שם לידה קדיש לוז'ינסקי
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1920
מקום קבורה ישראלישראל דגניה ב', ישראל
השכלה אוניברסיטת טרטו
אוניברסיטת אודסה
מפלגה מפא"י (1930 - 1968)
העבודה (1968 - 1972)
סיעה מפא"י (1951 - 1965)
המערך הראשון (1965 - 1968)
העבודה (1968 - 1969)
המערך (1969)
דת יהדות
בת זוג רחל קנטורוביץ
יושב הראש ה-3 של הכנסת
30 בנובמבר 195917 בנובמבר 1969
(10 שנים)
כנסות 4 - 6
שר החקלאות ה־6
3 בנובמבר 195517 בדצמבר 1959
(4 שנים ו־6 שבועות)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון
חבר הכנסת
20 באוגוסט 195117 בנובמבר 1969
(18 שנים)
כנסות 2 - 6
תפקידים בולטים נוספים
ביקור קדיש לוז בכפר חב"ד.

קדיש לוּז (לוּזִ'ינְסקי) (10 בינואר 18954 בדצמבר 1972) היה מנהיג פועלים, שר החקלאות ויושב ראש הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוז נולד לאסתר (בת שמעון זלדוביץ) וצבי לוזינסקי ולאמו בבוברויסק שברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). היה קרוב משפחתו של שבתאי לוז'ינסקי.

למד ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה המקומית, בטכניון בקרלסרוהה שבגרמניה, במכון לכלכלה בסנקט פטרבורג, במכון החקלאי ליד אוניברסיטת אודסה ובאוניברסיטת דורפט. בין השנים 19161917 שירת בצבא הרוסי, וסיים את בית הספר לקצינים. היה ממייסדי ”ברית החייל העברי” ברוסיה וממייסדי תנועת החלוץ.

בחודש תמוז תר"ף (1920) עלה לארץ ישראל. עבד כפועל חקלאי בקריית ענבים ובבאר טוביה. בשנת 1921 הצטרף לקבוצת דגניה ב'.

מעיסוקיו בפעילות הציבורית בארץ:

לוז היה חבר מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) מיום ייסודה. היה חבר הכנסת מטעם מפא"י החל מהכנסת השנייה ועד הכנסת השישית. היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט וחבר ועדת הכספים בכנסת. בתקופת הכנסת השלישית כיהן כשר החקלאות. למרות היותו איש מפא"י מובהק, זכה להערכה רבה בכל המפלגות וכיהן כיושב ראש הכנסת הכנסת הרביעית, החמישית והשישית - במשך עשר שנים. בתקופת כהונתו כיושב ראש, בשנת 1966, נחנך משכנה של הכנסת בגבעת רם.

לוז כיהן גם כנשיא המדינה בפועל בין פטירתו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי ב-23 באפריל 1963 לבין תחילת כהונתו של זלמן שזר ב-21 במאי באותה שנה.

לפי בקשתו, הובא למנוחת עולמים בקיבוצו דגניה ב' ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו רחובות בשכונת רמת ורבר בפתח תקווה, בשכונת רמות ספיר בחיפה, בקריית מוצקין, בכפר סבא וברמת שרת בירושלים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לרחל (בת מנחם קנטורוביץ) ואב לארבעה: שתי בנות (אסתר דינר וחנה ברקן) ושני בנים (צבי לוז - סופר וחוקר ספרות, ואהוד לוז - חוקר מחשבת ישראל). נינו הוא השחקן והזמר עילי צ'פמן.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבני דרך בקבוצה: קורות ותמורות, תל אביב: תרבות וחינוך, 1962. (מהדורה נוספת: תרבות וחינוך בשיתוף איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1965.)
  • אחד משנים עשר, תל אביב: עם עובד, תש"ל. (אוטוביוגרפיה)
  • כנשוא נס, תל אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, תשל"ב.

חוברות:

  • הקבוצה והנוער / קדיש לוזינסקי, תל אביב: מרכז הנוער של חבר הקבוצות, [תש"ה].
  • גידול הקבוצה והתמורות החברתיות / קדיש לוזינסקי, [תל אביב]: חבר הקבוצות לנוער, [1945].
  • גורמי משק בקבוצה / קדיש לוזינסקי, תל אביב: חבר הקבוצות לנוער, תש"ז.
  • דרכו של חבר הקבוצות / קדיש לוז, תל אביב: חבר הקבוצות, תשי"א.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדברי יושב ראש הכנסת לשעבר קדיש לוז ז"ל כונסו ליום השנה לפטירתו (כ"ח בכסלו תשל"ד, 23 בדצמבר <1973), ירושלים – רמלה: דפוס הממשלה, [תשל"ד].
  • אדם ודרך: דברים בכתב ובעל פה משלו ועליו / (העורך: מרדכי סבר), דגניה: [חמו"ל], תשל"ד. (על קדיש לוז, לאחר מותו)(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]