קדושה דסידרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ובא לציון

וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה':
וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל:
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:
וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין. קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרומָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ.
קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עובַד גְּבוּרְתֵּהּ. קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: ה' צְבָאות מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ:
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ:
וּנְטָלַתְנִי רוּחָא. וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קַל זִיעַ שַׂגִּיא דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' מַלְכוּתֵהּ קָאִים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא::
ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ:
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ:
צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:
בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה:
ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ:
ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
בָּרוּךְ אֱלהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבודו וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּועִים וְנָתַן לָנוּ תּורַת אֱמֶת וְחַיֵּי עולָם נָטַע בְּתוכֵנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו. וְיָשִׂים בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו לַעֲשׂות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם לְמַעַן לא נִיגַע לָרִיק וְלא נֵלֵד לַבֶּהָלָה: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁנִּשְׁמר חֻקֶּיךָ וּמִצְותֶיךָ בָּעולָם הַזֶּה. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִירַשׁ טובָה וּבְרָכָה:
לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:
בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים:
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה' יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית של ימות החול ובתפילת מנחה של שבתות וחגים.

תוכן התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה כוללת פסוקי קדושה מנבואת המרכבה של ישעיהו ויחזקאל עם התרגום הארמי שלהם, וכן פסוק 'ה' ימלך לעולם ועד' מספר שמות עם תרגום אונקלוס שלו, ולקט של פסוקים נוספים, בעיקר מספר תהילים. לקראת הסוף נאמרת תפילת "יהי רצון", ”שֶׁנִּשְׁמר חֻקֶּיךָ (וּמִצְותֶיךָ) בָּעולָם הַזֶּה. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טובָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא”.

הלכותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדושה דסידרא נאמרת בתפילת שחרית בימי חול לאחר תחנון וקריאת התורה, ובשבת ויום טוב בתחילת תפילת מנחה, לאחר פתיחת אשרי יושבי ביתך. בבית האבל ובתשעה באב, משמיטים את הפסוק השני הפותח במילים "ואני זאת בריתי". כמו כן, היא נאמרת לאחר תפילת העמידה בתפילת ערבית של מוצאי שבת, בהשמטת שני הפסוקים הראשונים, ומתחילה במילים "ואתה קדוש".

כמו בקדושת יוצר, נחלקו הראשונים אם יחיד, המתפלל בלא מניין, רשאי לומר קדושה זו.[1] למעשה, נהוג ברוב הקהילות לומר קדושה זו אף ביחיד, ומכיוון שאין איסור להפסיק בחלק הזה של התפילה, נראה שמותר גם לראשונים שאוסרים לאומרו ביחיד לאומרו כקורא בתורה.

חשיבות אמירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר חשיבות קדושה דסידרא הוא בהיותה המסיימת הרשמית של תפילת שחרית. המשמעות היא שנוהגים רק לחלוץ תפילין רק לאחר אמירת קדושה דסידרא[2]. לאחר קדושה דסידרא שליח הציבור אומר קדיש תתקבל, ובכך מצוין סיום התפילה.

התלמוד הבבלי משבח את תפילת קדושה דסידרא, באומרו שהעולם מתקיים עליה, כלומר קיים בזכות אמירתה[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט ובא לציון, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ שתי הדעות מובאות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן קל"ב, סעיף א'.
    2. ^ שלחן ערוך או"ח כה:יג
    3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד א'


    הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.