קבוצת שסטוביץ
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| תקופת הפעילות |
1954–הווה (כ־70 שנה)  |
| מיקום המטה |
קיסריה |
| עובדים | כ-1100 |
|
www | |
  | |
קבוצת שסטוביץ' היא חברה ישראלית בתחום המזון ומוצרי הצריכה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה הוקמה בשנת 1954 על ידי בני הזוג שמעון שסטוביץ' ואשתו בלה[1], בחלוף השנים הצטרפו לעסק המשפחתי גם שני בניהם, יוני ומיקי שסטוביץ. לאחר פטירת האב בשנת 2007, נותרה החברה בידי הבנים, ושנתיים מאוחר יותר, ב-2009 רכש יוני את חלקו של אחיו מיקי בחברה - והוא נותר כבעלים היחיד של החברה. הרכישה התבצעה באמצעות מנגנון "במבי"[2].
בשנת 1964 שסטוביץ החלה לייבא לישראל את מוצרי הגילוח של חברת ג'ילט האמריקאית באופן בלעדי. בשנת 2005 פרוקטר אנד גמבל רכשה מידי וורן באפט את חברת ג'ילט ובסוף שנת 2006, היא לקחה משסטוביץ את הזיכיון לייבוא מוצרי החברה. ג'ילט הייתה מותג הדגל של שסטוביץ, ומוצריה היו אחראים לכ-25% מהכנסות הקבוצה. זיכיון בולט נוסף שאותו איבדה החברה, הוא ייבוא מוצרי הקוסמטיקה של לנקום הצרפתית. בשנת 2007 החלה שסטוביץ לשווק סכיני גילוח של חברת שיק.
גורם דומיננטי במודל הכלכלי של הקבוצה הוא בלעדיות בייבוא מוצרים רבים לישראל[3]. בעקבות פתיחת שוק הייבוא לתחרות נגרמו לחברה הפסדים. מנכ"ל החברה יוני שסטוביץ' ציין בראיון ב-2015 כי הוא מתנגד לתחרות, רואה ביבוא מקביל בתור "פרזיטיות"[4], והחרים את רשת ויקטורי שבחרה להתחרות בו[5][6].
המרכז העסקי והלוגיסטי בישראל של החברה ממוקם ביישוב קיסריה.
תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ייבוא מוצרי צריכה של חברות רבות מתחום המזון, טואלטיקה וקוסמטיקה באופן בלעדי
- ייבוא מוצרי קולגייט-פלמוליב, ספיד סטיק, קלווין קליין, ברילה האיטלקית
- בין 1964 ל-2006 ייבאה את מוצרי ג'ילט באופן בלעדי. לפעילות ייבוא זאת היה נתח גדול מהכנסות החברה באותן השנים.
בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלוא מניות החברה (100%) מוחזקות על ידי איש העסקים יהונתן (יוני) שסטוביץ. יוני הגיע להחזקה מלאה בחברה באמצעות תהליך Buy Me Buy You. את המניות רכש מאחיו מיקי.
מודל עסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחברה דומיננטיות בשווקים רבים בארץ, בזכות היותה היבואן הבלעדי או הראשי מחברות רבות, ובזכות קשרי מסחר הקבועים שלה עם קמעונאים רבים. דומיננטיות זו מעניקה לשסטוביץ יתרון מול חברות הייבוא המתחרות מולה, ובעיקר מול יבואנים מקבילים, שמנסים לייבא לצידה מהחברות הבינלאומיות מהן שסטוביץ היא היבואן הראשי או הבלעדי. שסטוביץ שואפת למנף את יתרונותיה אלו כדי להגביר את כמות החנויות בהן המוצרים של שסטוביץ בקטגוריה מסוימת הם היחידים שנמכרים או הבולטים ביותר, מה שמאפשר להעלות את שולי הרווח. לשם כך משתמשת שסטוביץ הן בקשריה עם החברות הבינלאומיות והן בקשריה עם הקמעונאים המקומיים[7][8].
מול הקמעונאים המקומיים, לעיתים מונעת שסטוביץ מחירים נמוכים אם הם לא יעניקו לה בלעדיות בתחומי הייבוא האחרים שלה[9][10][8] (בדומה ליבואנים אחרים בישראל[9]).
מול החברות הבינלאומיות מהן היא מייבאת, נוהגת החברה לשתף פעולה כדי לחסום ייבוא-מקביל לשסטוביץ מאותן החברות[11][12]. בשנת 2020 נבחנו על ידי רשות התחרות דיווחים בסגנון זה שמעבירה שסטוביץ לקולגייט-פלמוליב העולמית במטרה למנוע ייבוא מקביל. בתחילה הכריזו ברשות התחרות על מהלך זה כ"חשש לפגיעה משמעותית ביבוא מקביל של משחות שיניים" והורו לשסטוביץ לחדול מדיווחים אלו, אולם בהסכם פשרה חזרה בה הרשות והתירה הרשות לשסטוביץ להמשיך בדיווחים, אותם קבעה שיש להסדיר תחת תנאים מסוימים[13][14][15].
מול היבואנים המקבילים עצמם מקיימת שסטוביץ פעילות אגרסיבית, ומנצלת את משאביה הרבים כדי לדווח על חשדות רבים להפרה של חוקים או תקנות, ולעיתים מפעילה מאמצים משפטיים כנגדם. חלק מחוזקה של אסטרטגיה זו בכך שגם אם בבדיקה מתברר בדיעבד שלא הייתה כל הפרה, ליבואנים המקבילים לעיתים אין את המשאבים הדרושים כדי להתמודד עם בדיקות חוזרות כאלו, ולעיתים די בעצם החשד כדי להצר את פועלם[8][16].
שסטוביץ שולחת באופן קבוע לוביסטים לוועדות הכנסת שעוסקות בייבוא בין היתר על מנת למנוע מהלכים שיקלו על ייבוא מקביל של מוצרים ויפגעו במעמדה של החברה כיבואן בלעדי[8].
הפרה של חוק קידום התחרות בענף המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2023 הטיל הממונה על התחרות עיצומים כספיים על שבעה ספקי מזון גדולים בשל הפרות של חוק קידום התחרות בענף המזון, ביניהם קבוצת ש. שסטוביץ על סך 6.58 מיליון ש"ח. [17]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קבוצת שסטוביץ
עדי דברת-מזריץ ושוקי שדה, הבתים בכפר שמריהו וברביירה הצרפתית - ואימפריית המיליארדים: האם הימים הטובים של יוני שסטוביץ בדרך להסתיים?, באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האחים שסטוביץ מפרקים את השותפות בחברה המשפחתית
- ^ Buy Me Buy You - מנגנון להיפרדות בין שני שותפים בחברה אשר כל אחד מהם רוצה את החברה לעצמו
- ^ איתי רום, שיטת שסטוביץ', גלובס, 25 באפריל 2005
- ^ אילנית חיות, אחר היבואנים הגדולים בישראל: "יוקר המחיה זה פופוליזם", גלובס, 12 ביולי 2015
- ^ אילנית חיות, עוד סכסוך מסחרי: שסטוביץ לא מספקת מוצרים לרשת ויקטורי, גלובס, 27 באפריל 2015
- ^ אילנית חיות, מנכ"ל ויקטורי חושף איך יבואנים ניסו להכשיל הורדת מחירים, גלובס, 3 במרץ 2015
- ^ שוקי שדה, עדי דברת-מזריץ, הכירו את מר יוקר המחיה: "הוא גאון שקט ומולטי-מיליונר, בנה אימפריה בזכות בלעדיות וכוחנות", באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2019
- ^ 1 2 3 4 מונופולנד | מונופול היבואנים: "איפה שאפשר הם יהרסו", באתר כאן חדשות
- ^ 1 2 שוקי שדה ועדי דברת-מזריץ, "היבואנים הרשמיים הם בריונים. שלוש משפחות מנהלות את השוק ממגדל השן שלהן", דה מרקר, 5 באוגוסט 2017
- ^ אילנית חיות, "הייתי מבעיר את הממשלה שתפתח את השוק ליבוא ותוריד מחירים", גלובס, 11 בספטמבר 2011
- ^ שוקי שדה, עדי דברת-מזריץ, הכירו את מר יוקר המחיה: "הוא גאון שקט ומולטי-מיליונר, בנה אימפריה בזכות בלעדיות וכוחנות", באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2019
- ^ אמיר שואן, "משחק של חתול ועכבר": כך שולט יוני שסטוביץ במחיר הקולגייט, באתר "שקוף", 6 בפברואר 2022
- ^ נורית קדוש ואורנה יפת, שסטוביץ' תוכל להמשיך "להלשין" לקולגייט העולמית על מוצרים ביבוא מקביל שנמכרים בישראל, באתר כלכליסט, 22 ביולי 2020
- ^ מירב קריסטל, הקרב על הקולגייט: היבואנית תוכל "להלשין", אבל תוגבל, באתר ynet, 22 ביולי 2020
- ^ שני מוזס, פשרת היבוא המקביל שהפתיעה את ענף הקמעונות, באתר גלובס, 23 ביולי 2020
- ^ שוקי שדה, עדי דברת-מזריץ, הכירו את מר יוקר המחיה: "הוא גאון שקט ומולטי-מיליונר, בנה אימפריה בזכות בלעדיות וכוחנות", באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2019
- ^ אסם, שסטוביץ, יונילוור, אנג'ל ועוד ישלמו 23 מיליון שקלים כקנס - ביזנעס, באתר ביזנעס, 17 במאי 2023