קארן סילקווד
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1946 לונגוויו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 1974 (בגיל 28) קרסנט, אוקלהומה, ארצות הברית, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק |
Cimarron Fuel Fabrication Site |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
קארן גיי סילקווד (Karen Gay Silkwood; 19 בפברואר 1946 – 13 בנובמבר 1974) הייתה טכנאית גרעין ופעילת איגוד מקצועי, שהתפרסמה לאחר מותה, בזמן שניסתה לחשוף ליקויי בטיחות בתעשיית הגרעין האמריקאית.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרן גיי סילקווד נולדה בלונגוויו, טקסס, בתם של מרל (לבית ביגס; 1926–2014),[1] וויליאם סילקווד (1924–2004),[2] וגדלה בנדרלנד, טקסס. היו לה שתי אחיות, לינדה ורוזמרין. היא למדה באוניברסיטת למאר בביומונט, טקסס.[3] בשנת 1965 נישאה לוויליאם מדוס, עובד צינור נפט, ויחד הביאו לעולם שלושה ילדים. בעקבות פשיטת רגל של בני הזוג עקב הוצאות יתר, ולנוכח סירובו של מדוס לסיים רומן מחוץ לנישואין, סילקווד עזבה אותו בשנת 1972 ועברה לאוקלהומה סיטי, שם עבדה זמן קצר כפקידת בית חולים.[4]
פעילותה באיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
סילקווד למדה טכנאות כימיה ועבדה לאחר מכן במפעל להכנת פלוטוניום של חברת קר מקגי (Kerr Mcgee) באוקלהומה. היא התקבלה לעבודה בשנת 1972 כטכנאי מעבדה במפעל תמורת ארבעה דולרים לשעה. עבודתה כללה ליטוש מוטות דלק עמוסיםב פלוטוניום ובדיקת המוטות לבטיחות ובקרת איכות, אך לא היה לה רקע בענף זה והחברה סיפקה הכשרה מינימלית בלבד. בהמשך אמרה סילקווד כי רק באוקטובר 1974, לאחר שנתיים בתפקיד, הבינה שקרינת פלוטוניום עלולה לגרום לסרטן. במהלך עבודתה שמה לב לכך שהמפעל מפר את הוראות הבטיחות להן הוא מחויב על פי החוק, וחושף את העובדים לחומרים רדיואקטיביים. כמו כן סיפק המפעל תוצרים פגומים.
סילקווד אספה מסמכים המעידים על טענותיה ויצרה קשר עם עיתונאי הניו יורק טיימס ועם ראשי האיגוד המקצועי. שבועות אחדים לאחר שהציעה את עדותה, סילקווד נדהמה כשגופה הפעיל את גלאי הקרינה, המתריע על זיהום פלוטוניום, כשעזבה את המתקן בתום משמרת העבודה וכך גם בימים הבאים, ברמות גבוהות אף יותר. ומחקירה עולה כי ביתה היה מזוהם ברדיואקטיביות גבוהה. היא אמרה שהיא מאמינה שהיא מזוהמת במתכוון עקב עדותה ופעילותה באיגוד.[5] בדרך לפגישה באוקלהומה סיטי, שבה התכוונה למסור את המסמכים, היא נהרגה בתאונת דרכים. דו"ח המשטרה הרשמי ציין שהסיבה לתאונה הייתה עייפות יתר, ואחד השוטרים ציין שברכב נמצאו כדורי שינה ומריחואנה. הקלסר שהכיל את המסמכים שאספה נעלם מהרכב שסימני פגיעה "טריה" מאחור, מחזקים את החשד בהתנגשות מכוונת, אף שסברה זו לא הוכחה.
בנוסף לליקויי בטיחות חמורים, כנדרש במפעל עתיר סיכוני קרינה, התגלה בתחקיר חוסר של 20 ק"ג פלוטוניום מועשר, שייתכן והוברח, בידיעת רשויות הפיקוח, לסוכנויות ה-CIA, ה-MI5 הבריטי, המוסד הישראלי, וקבוצה עלומה מאיראן. עוד דווח בהקשר זה לרשויות ארצות הברית על הברחת כ-18 ק"ג פלוטוניום ממפעל קר-מקגי, שאותר בהמשך על ידי ה-NSA על ספינה שכורה שנצפתה בדרכה לישראל.
מותה של קארן סילקווד עורר תשומת לב גדולה מאוד. בשנה שלאחר מכן החליט קר מקגי לסגור את המפעל. אביה של קארן, ביל סילקווד, קיבל ממק-גי פיצויים בגובה 1.3 מיליון דולר בהליך בוררות משפטי ממושך. הסרט "הסינדרום הסיני" משנת 1979 מבוסס על חייה ועל ליקויי הבטיחות שחשפה. בשנת 1983 יצא הסרט "סילקווד", המבוסס אף הוא על סיפורה של קארן סילקווד, בכיכובה של מריל סטריפ.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קארן סילקווד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קארן סילקווד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Merle Silkwood Obituary (2014) - Nederland, TX - The Beaumont Enterprise, www.legacy.com (באנגלית)
- ^ Bill Maurice Silkwood (1924-2004) - Find A Grave..., www.findagrave.com (באנגלית)
- ^ TSHA | Silkwood, Karen Gay, www.tshaonline.org
- ^ Environmental activists, Westport, Conn. : Greenwood Press, 2001, ISBN 978-0-313-30884-0
- ^ NNDB, Karen Silkwood