קאזאנלק
 סמל קאזאנלק | |
 | |
| קאזאנלק בחורף | |
| מדינה |
 בולגריה |
|---|---|
| מחוז | מחוז סטארה זאגורה |
| תאריך ייסוד | 1300 |
| שטח | 36 קמ"ר |
| גובה | 407 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 53,644 (15 במרץ 2024) |
| ‑ במטרופולין | 90,855 |
| ‑ צפיפות | 140 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 42°37′N 25°24′E / 42.617°N 25.400°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.kazanlak.bg | |
קאזאנלק (בבולגרית: Казанлък) היא עיר במחוז סטארה זאגורה, במרכז בולגריה, בפתח המזרחי של עמק הוורדים.
נכון לדצמבר 2010, מספר התושבים של קאזאנלק עמד על 52,779 נפשות. בעיר קיימת תעשיית שמן ורדים ומוזיאון בו מוצג תהליך הפקת השמן. אספקת הוורדים מקורה בעמק הוורדים. בתקופת קטיף הוורדים נערכים במקום פסטיבלים וריקודים המוקדשים לוורדים.
העיר נוסדה ב-1300 כמבצר, אך במקום מצוים קברים תראקים עתיקים וקבר אחד, מהמאה הרביעית, לפני הספירה, השתמר היטב, כולל פרסקות המתארות ריטואלים קדומים. הקבר אינו פתוח לציבור הרחב, אך למען התיירים נבנה העתק שלו.
בקאזאנלק שורר אקלים ממוזג כאשר הטמפרטורות נעות מ-1oc בינואר ועד 21oc ביולי. החודש הגשום בשנה הוא יוני והשחון הוא פברואר.
בנוסף לתעשיית שמן הוורדים, ידועה העיר במפעלי הנשק המצויים בה ובין היתר מפעל גדול לייצור רובי AK-47 "קלצ'ניקוב" שנוסד ב-1924.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות בולגריה
בעיר התגוררה קהילה יהודית קטנה אשר נוסדה בשלהי המאה ה-18 ומתועדת במקורות שניוניים במהלך המאה ה-19. לאחר קבלת העצמאות הבולגרית הותקפו היהודים על ידי התושבים הבולגרים מאחר שזוהו עם השלטון העות'מאני ותועדו מעשי רצח ואונס. בראשית המאה ה-20 נמנתה קהילת קאזאלנק ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בממלכת בולגריה ומנתה כ-300 נפשות[1]. הקהילה בנתה בית ספר יסודי ובית כנסת אחד. במהלך שנות ה-20 הייתה בעיר פעילות ציונית ענפה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ 500 יהודים. ב-15 ביוני 1943 גורשו יהודים מהעיר לערי השדה והכפרים הסמוכים והורשו לחזור רק בתחילת אוקטובר[2]. מרבית היהודים עלו למדינת ישראל בין השנים 1947–1949. ב-28 במאי 1949 בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובקאזאנלק נמנו 85 יהודים[3]. בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בעיר.
הרב הראשי הראשון ליהודי בולגריה המודרנית גבריאל אלמושנינו טען ששבתי צבי מת ונקבר בעיר קאזאנלק. בסיור שערך ב-1886 לעיתונאי אנגלי ציין שעל מצבתו של שבתי צבי בקאזאנלק נכתב: "משנה הדת, הנביא צבי שבתאי, בא מאזיא הקטנה וישב בשאלוניקי, משם עבר במדינת מוקדון, ואחר כך בגד באמונתו, ובפקודת השולטן הובא לבית האסורים, ואח"ן יצא לחופשי. פה מת ופה נקבר".[4]
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קאזאנלק- הקבר התראקי בקאזאנלק
- תצלומים מקאזאנלק
- ההיסטוריה של קאזאנלק
- קאזאנלק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.
- ^ חיים קשלס, המצב אחרי הגירוש, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 876.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
- ^ בולגריה, המגיד, 29 בספטמבר 1886.
| רשויות מקומיות וערי מחוז סטארה זאגורה שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 סופיה .jpg) פלובדיב | |||||||||
| 1 | סופיה | סופיה | 1,183,454 | 11 | שומן | שומן | 67,971 |  וארנה  בורגס | |
| 2 | פלובדיב | פלובדיב | 319,612 | 12 | חאסקובו | חאסקובו | 65,829 | ||
| 3 | וארנה | וארנה | 310,664 | 13 | בלגואבגרד | בלגואבגרד | 62,534 | ||
| 4 | בורגס | בורגס | 189,741 | 14 | ימבול | ימבול | 61,766 | ||
| 5 | רוסה | רוסה | 124,787 | 15 | וליקו טרנובו | וליקו טרנובו | 58,507 | ||
| 6 | סטארה זאגורה | סטארה זאגורה | 122,536 | 16 | פאזארדז'יק | פאזארדז'יק | 55,716 | ||
| 7 | פלבן | פלבן | 92,101 | 17 | וראצה | וראצה | 50,666 | ||
| 8 | סליבן | סליבן | 80,467 | 18 | אסנובגראד | פלובדיב | 45,943 | ||
| 9 | דובריץ' | דובריץ' | 73,895 | 19 | גברובו | גברובו | 45,940 | ||
| 10 | פרניק | פרניק | 68,259 | 20 | קאזאנלק | סטארה זאגורה | 42,208 | ||
