צרעה (קיבוץ)

צרעה
מראה הקיבוץ מתל בית שמש
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎208 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 936 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.2% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.tzora.co.il

צָרְעָה (מבטאים: צוֹרְעָה) הוא קיבוץ בלב שפלת יהודה, הוא ממוקם מעל אפיק נחל שורק ליד העיר בית שמש. הקיבוץ הוא חלק ממחוז ירושלים ומהמועצה האזורית מטה יהודה.

היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת המייסדים הראשונה היו לוחמי הפלמ"ח, שעלו על הקרקע ביום ה' בכסלו ה'תש"ט, ה-7 בדצמבר 1948. נקודת ההתיישבות הראשונה נקבעה במרומי הרכס, על חורבותיו של הכפר הפלסטיני סרעה, וכשנה וחצי לאחר העלייה על הקרקע החל המעבר אל נקודת הקבע על צלע הגבעה, מול עמק שורק. צרעה היה אחד מ"ישובי המשלט", יישובים שמטרתם הייתה להבטיח את שטחיה החדשים של מדינת ישראל בעודה צעירה. לאורך השנים נקלטו בקיבוץ גרעיניים תנועתיים שונים וביניהם נוער חלוצי מדרום אפריקה, בוגרי "התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ו"הבונים". בקיבוץ נקלטו בנוסף משפחות ובודדים ממדינות שונות.

בספטמבר 1961 החליטו חברי הקיבוץ לבטל את הלינה המשותפת, ובכך היו לקיבוץ הראשון בישראל שצעד בדרך זו[3].

בשנת 2015 יצא לאור הסרט התיעודי סרעה של הבמאי וחבר הקיבוץ מיכאל קמינר שבו הוא מספר כיצד התוודע לסיפור עליית הקיבוץ על חורבות הכפר הפלסטיני סרעה ומפגיש את ותיקי הקיבוץ עם פליטי הכפר.[4]

שם הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם צרעה מוזכר במקרא בספר יהושע המונה את העיר צרעה בתחום שבט יהודה ובגבול שבט דן: "בַּשְּׁפֵלָה: אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה" (ט"ו, ל"ב). צרעה ידועה כאזור מולדתו של השופט המקראי שמשון. שמה השתמר בשם הכפר הערבי "סרעה" (صرعة) שחרב במלחמת העצמאות, כך קיבוץ צרעה הסמוך לו נושא את שם האתר המקראי.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הקיבוץ פועלת מערכת חינוך המיועדת לגיל הרך והגנים בלבד. ילדים בגילאי בתי ספר יסודי ועד תיכון מופנים אל מוסדות חיצוניים של המועצה האזורית מטה יהודה או לומדים בבית הספר הר-טוב שפועל בקיבוץ ומלמד שכבות יסודי עד תיכון.

ענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ מתהדר בשטחים רחבים של גידולי שדה ומטעים. שטחי המטעים כוללים את גידולי כרמי הענבים המיוחדים אותם סיפק בעבר ליצרנים חיצוניים עד שבשנת 1993 הוחלט לפתוח את יקב צרעה כיקב בוטיק ולהפיק יין בתוך הקיבוץ. ענפי המשק בקיבוץ:

אנשים ידועים מהקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממקימי הקיבוץ: הפרופסור זוכה פרס ישראל אליעזר שביד

בין האנשים שגרו בקיבוץ לאורך השנים נמנים:

בין אלה שנולדו וגדלו בקיבוץ, היו גם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי בר-גיא (עורך), צרעה - השנים הראשונות : כך התחלנו - מפי הוותיקים, הוצאת צרעה, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1961
  4. ^ https://in.bgu.ac.il/pages/events/michael-kaminer-movie.aspx


ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.