צפניה כרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צפניה כרמל
צפניה כרמל
צפניה כרמל
לידה 21 בדצמבר 1940
בגדאד, עיראק
פטירה ספטמבר 1980 (בגיל 39)
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט שיט
תת-ענף 420
מועדון זבולון בת-ים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
שיט
אליפות העולם
זהבסנדהמן 1969 420 זוגות
זהבסנדהמן 1969 420 יחידים
לזרוב וכרמל

צפניה כרמל (21 בדצמבר 1940ספטמבר 1980) היה שייט ישראלי ואלוף עולם בשיט מפרשיות מדגם 420.

הוא הפך לאלוף העולם הישראלי הראשון בענף ספורט כלשהו כאשר זכה בשנת 1969 באליפות העולם בדגם 420 יחד עם שותפתו לידיה לזרוב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפניה נולד בבגדאד שבעיראק.[1] צפניה התגורר בבת ים והיה חבר באגודת השיט זבולון בת ים מגיל 14. צפניה שימש כרכז הסניף, וזמן מה הדריך גם בסניף באשדוד. בשנת 1965 הוקם בבת ים מועדון רשמי, שראשיו זיהו את כישרונו של צפניה, ורכשו עבורו מפרשיות כדי שיוכל להתאמן ולהתקדם.[2] בשנת 1966 ניצח צפניה עם בת זוגו לסירה לידיה לזרוב באליפות ישראל בשיט מפרשיות מדגם 420.[3][4] באוגוסט 1967 הוא הגיע למקום ה-23 מתוף 52 משתתפים בתחרות בימת אונטריו.[5] בהמשך החודש, ניצח צפניה, יחד עם יאיר מיכאלי, אברהם קמפינסקי ולידיה לזרוב, בתחרות מפרשיות בינלאומית שנערכה על נהר הדסון בניו יורק.[6]

בשנת 1969 הגיעו צפניה ולזרוב למקום השני באליפות ישראל בנהריה, בה נקבעו שלושת הצוותים לייצג את ישראל באליפות העולם בשוודיה.[7] בשוודיה, היו הצמד לאלופי עולם ישראלים ראשונים בכל ענף ספורט שהוא, כאשר ניצחו באליפות העולם בשיט מפרשיות מדגם 420 אשר נערכה בסנדהמן.[8] באותה תחרות, זכה צפניה גם במקום הראשון בתחרות ליחידים.[9] עם חזרתם לישראל, הם התקבלו בטקס בנמל התעופה לוד, בה הוענקה להם סירה מתנת התאחדות הספורט.[10]

ביוני 1970 זכה באליפות ישראל למפרשיות 420 יחד עם איתמר מור.[11] בקיץ 1970 ניצח באליפות העולם במפרשיות בדגם סוליטאר, זכה באליפות ישראל בשיט ליחידים והיה חבר בנבחרת ישראל לאליפות העולם בשיט מפרשיות 420 שנערכה בתל אביב, בה הוכתרה נבחרת ישראל כאלופת העולם לקבוצות.[12] לקראת אולימפיאדת מינכן 1972, צפניה החליט לעבור לדגם האולימפי ההולנדי המעופף וחבר ליהודה כץ, אך השניים הפסידו את המקום באולימפיאדה ליאיר מיכאלי ויצחק ניר.[13]

בשנת 1978, לכבוד שלושים שנים למדינת ישראל, נמנה צפניה בין 32 ספורטאים מצטיינים של מדינת ישראל.[14]

צפניה היה חרט במקצועו,[15] ובין היתר עבד גם כמסגר אצל הפסל יגאל תומרקין.[16] תחביבו של צפניה בשיט מנע ממנו עבודה מסודרת והוא התקשה להתפרנס.[17] עירית בת ים סייעה לו והעניקה לו רישיון למזנון על חוף הים. צפניה טבע ומת בשנת 1980 שעה שהתאמן בשיט גלשן רוח.[18] בשנת 1982 הוכנס שמו להיכל התהילה הבינלאומי של ספורטאים יהודים.

שני מפעלי שיט נערכים בישראל לזכרו של צפניה כרמל: "שיוט צפניה" הנערך אחת לשנה וגביע ישראל בשיט על שם צפניה כרמל.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם לישראל אלופי עולם, הצופה, 12 באוגוסט 1969
  2. ^ לכרמל חוש מצויין להוביל מפרשיות בים, מעריב, 13 באוגוסט 1969
  3. ^ גביע אליפות ישראל, מעריב, 21 בנובמבר 1966
  4. ^ נתונים אחרים מובאים ב-ישראלי שישי בקנאדה, על המשמר, 4 באוגוסט 1967
  5. ^ ישראלי במקום ה-6 באליפות העולם בשייט, מעריב, 3 באוגוסט 1967
  6. ^ שייטי ישראל ראשונים בניו יורק, מעריב, 17 באוגוסט 1967
    השייטים - ראשונים בניו יורק, דבר, 18 באוגוסט 1967
  7. ^ נקבעו נציגי ישראל לתחרויות שייט ב-"420" ו"הולנדי מעופף", דבר, 25 במאי 1969
  8. ^ צפניה כרמל ולידיה לזרוב אלופי עולם בשייט ("420"), מעריב, 10 באוגוסט 1969
  9. ^ ישראלי - אלוף עולם בשייט, על המשמר, 8 באוגוסט 1969
    שייטי ישראל זכו באליפות העולם, על המשמר, 11 באוגוסט 1969
  10. ^ אלופי העולם בשייט קיבלו פרס מיוחד, מעריב, 14 באוגוסט 1969
  11. ^ צפניה כרמל ומור אלופי ישראל ב־420, מעריב, 14 ביוני 1970
  12. ^ ישראל זכתה באליפות העולם בשיוט לקבוצות, דבר, 16 באוגוסט 1970
  13. ^ אריה לבנת, ‏ "1972: The Unfinished Sailing Competition", ‏ 9 במרץ 2012, הארץ
  14. ^ הוכתרו הספורטאים המצטיינים ב־30 שנות המדינה, דבר, 1 בדצמבר 1978
  15. ^ א. נוי, לזרוב: דרוש אומץ בספורט גברי זה, כרמל: עוד לא עכלתי שאני "אלוף-עולם", דבר, 17 באוגוסט 1969
  16. ^ איתן בקרמן, שיט מפרשיות: סיפור האהבה של צפניה כרמל, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2009
  17. ^ אלוף העולם ב־420 מאיים: "לא אשוט", מעריב, 28 ביולי 1970
  18. ^ מרדכי חביב, צפניה כרמל נספה בים, מעריב, 23 בספטמבר 1980
  19. ^ גביע ישראל - צפניה כרמל(הקישור אינו פעיל, 20.6.2021)