פרשת רוממה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת רוממה הייתה סכסוך על רקע דתי בין תושבים משכונת רוממה הישנה בחיפה וקבוצת חסידי ברסלב שהגיעה לשכונה.

העימותים החלו ב-2007 בשל כניסת כולל ברסלבי של קהילת "ממעמקים" לבית הכנסת "מאיר" בשכונה, ביוזמתה של הנהלת בית הכנסת. הדבר הוביל להתנגדות עזה מצד הרוב המכריע של תושבי השכונה הוותיקים שטענו שהקמת הכולל לא חוקית ושהיא נוגדת את ייעודו המקורי של בית הכנסת. לאחר מאבק עזבה קהילת "ממעמקים" את השכונה ואת בית הכנסת ונסתיימה הפרשה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת רוממה נוסדה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על רכס הכרמל בשולי האזור המוכר כשכונת אחוזת הכרמל על ידי עולים מגרמניה, רובם המכריע חילונים. עם צמיחת השכונה והתרחבותה הגיעו אליה גם משפחות של דתיים לאומיים, קומץ משפחות חרדיות וכן רפורמים, והתעורר הצורך בבתי כנסת. הנוכחות החרדית בשכונת רוממה הייתה שולית ביותר. ב-1975 ייסדו תושבים מהשכונה את בית הכנסת האורתודוקסי "מאיר" שהוחזק לאורך רוב תקופת קיומו על ידי קהילה קבועה של מתפללים מבוגרים. בשבתות וחגים היה המקום פעיל יותר ועשרות מתושבי השכונה ביקרו בבית הכנסת. עם פטירת רב בית הכנסת בסוף 2006 ועם הזדקנות המתפללים ופטירת רבים מן הבאים בשעריה התקשתה הקהילה לקיים מניין מדי יום.[1]

כניסת הכולל לבית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצטמצמות הקהילה פנתה הנהלת בית הכנסת לקהילת "ממעמקים", קבוצה ברסלבית נודדת של חוזרים בתשובה, והזמינה אותה להשתכן בבית הכנסת על מנת לתחזק אותו. הקהילה קיבלה את ההזמנה, פתחה במקום כולל אברכים וחלק מהאברכים אף שכרו דירות בשכונה. האוכלוסייה החילונית התנגדה לכך מחשש להתחרדות השכונה וטענה שהקמת הכולל מהווה שינוי ייעודו התכנוני של המקום. הוצעה לקהילה מקום חלופי אך האברכים והנהלת בית הכנסת סירבו לפשרה.

העימותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2007, תושבי השכונה, שהיו מאוגדים בעמותת רוממה הישנה, ערערו על זכות הנהלת בית הכנסת להקים בו כולל בלי להיוועץ תחילה במקומיים ובעיריית חיפה שהיא בעלת המבנה. בנוסף טענו ששינוי ייעוד המבנה מצריך היתר מיוחד ומקצת מבאי בית הכנסת הוותיקים התלוננו על שינוי נוסח התפילה. ברקע הסכסוך עמד החשש של הרוב החילוני המובהק של השכונה מהתבססות חרדית בבית הכנסת כצעד ראשון לפני הרחבת נוכחות חרדית בשכונה כולה. מנגד טענה הנהלת בית הכנסת שהרוב המכריע של המתנגדים קשור לבית הכנסת באופן קלוש, שחלקם לא ביקר בו מעולם, ושההתנגדות לקהילה הברסלבית ולהתבססותה בבית הכנסת מקורה ברגשות אנטי חרדיים.

הצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה והסכסוך החריף והתפתח לכדי תקריות אלימות שבהם היו מעורבים פעילים מתומכי קהילת "ממעמקים" ופעילים מתושבי השכונה הוותיקים. פעילי השכונה יזמו בבית הכנסת שיעורים אלטרנטיביים מעורבים בין גברים ונשים[א] כדי להבריח את אנשי קהילת "ממעמקים". הנהלת בית הכנסת התלוננה על מסע הסתה מאורגן בשכונה נגדה ונגד המצטרפים החדשים. במקרה אחד נטען שאלמונים מתושבי השכונה הוותיקים ריתכו את שערי המקום כדי למנוע את פעילות בית הכנסת. נשמעו גם תלונות על שיסוי כלבים באנשי "ממעמקים". מנגד התלוננו פעילי השכונה הוותיקה על קללות, אלימות פיזית ועל כך שמנעו מהם בכוח להשתתף בתפילות. כמו כן נטען שאנשי הקהילה מנסים להחזיר בתשובה קטינים ולשנות את אופי השכונה.

כחלק מהמאבק במצטרפים החדשים, ביולי 2007 התקיים "שיעור אלטרנטיבי" שנמסר על ידי ירון ידען, יוצא בשאלה שהתפרסם בפעולותיו נגד חרדים בבני ברק ובמאה שערים. קיום השיעור גרם לקטטה שבסיומה המשטרה עצרה המשטרה מעורבים משני הצדדים. חבר הכנסת חיים אורון ויושב ראש מפלגת מרצ יוסי ביילין הגיעו לתמוך בתושבי השכונה והנושא הגיע אף לדיון בוועדת הפנים של הכנסת.

עמותת רוממה הישנה פעלה לסילוק ה"כולל" מבית הכנסת במישור הציבורי, התקשורתי והמשפטי. בהליך המשפטי יוצגה העמותה, בין היתר, על ידי המרכז לפלורליזם יהודי, שהוא חלק מתנועת היהדות הרפורמית בישראל, ועל ידי עורכי הדין שי דנה ושלמה סנדרוביץ. עמדתה הרשמית של עיריית חיפה הייתה, כי לישיבת "ממעמקים" לא הייתה זכות להקים "כולל" בבית הכנסת ללא בקשת אישור מהרשות המקומית, משום שייעודו התכנוני היה לתפילה בלבד ולא ללימודים. תושבי השכונה החלו בהליך משפטי להעביר לידיהם את ניהול בית-הכנסת "מאיר".[2] הם הגישו בקשה להקצאה של המבנה לטובת עמותת רוממה הישנה (עמותת תושבי השכונה), במקום לעמותת בית הכנסת.[3]

המאבק הסתיים בניצחונם של התושבים הוותיקים ואנשי קהילת "ממעמקים" עזבו את השכונה ואת בית הכנסת.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנהלת בית הכנסת התנגדה לשיעורים המעורבים ומפקד משטרת חיפה אף אסר על כך, כשהוא מכנה את השיעורים "פרובוקציה". מאוחר יותר קבע הרב הראשי לחיפה ששיעורים מעורבים מותרים, ולמעשה השיעורים האלו מתקיימים פעם בשבוע גם היום - לאחר עזיבת קהילת "ממעמקים"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.shofar.net/site/PrintARVersion.asp?id=9703 (הקישור אינו פעיל)
  2. ^ אורלי פלג מזרחי, ‏תושבים משכונת רוממה בחיפה עתרו לביהמ"ש: לפנות את חסידי ברסלב, באתר גלובס, 23 ביולי 2007
  3. ^ עת"מ (חיפה) 4250/07 פרופ' עמוס נוטע נ' עיריית חיפה, ניתן ב-29 באוגוסט 2007
  4. ^ ה"פ 178/07 אגודת בית הכנסת מאיר - רמות בן-גוריון נ' רשם ההקדשות, ניתן ב-15 בספטמבר 2010