פרנקופיליה
פרנקופיליה (בצרפתית: Francophilie) היא חיבה ועניין רב של אדם כלפי העם הצרפתי או כלפי התרבות, הממשל וההיסטוריה הצרפתית. עניין זה יכול להיות באחד מתחומים אלה או במשולב ולכלול לדוגמה חיבה לשפה הצרפתית, למטבח הצרפתי, לספרות הצרפתית ועוד.
היפוכו של הפרנקופיל הוא הפרנקופוב (אנ') – אדם המתעב כל דבר המשויך לצרפת.
הפרנקופיליה היא תופעה אותה ניתן למצוא לעיתים קרובות בקולוניות לשעבר של צרפת, בהן נהגה האליטה המקומית לדבר בצרפתית ולנהוג בגינוני העם הצרפתי. גילויי הפרנקופיליה הראשונים מיוחסים לתומכי הפילוסופיה של הנאורות הצרפתית החל מתקופת המהפכה הצרפתית.
גילויי פרנקופיליה מוכרים ניתן למצוא גם במדינות אירופאיות כבלגיה או רומניה, בה התרבות הצרפתית זוכה לפופולריות רבה בקרב השכבות המשכילות. הפרנקופיליה ידועה גם בקרב קנדים ממוצא צרפתי שאימצו ושימרו את התרבות הצרפתית.
פרנקופיליה בבלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבלגיה נלוותה לתופעה גם קריאה פוליטית שידועה כ"הצירוף מחדש". מדובר היה בקריאה פוליטית זניחה יחסית, במספר חבלים של בלגיה לצירוף המחוז דובר הצרפתית ולוניה (ולעיתים גם את מחוז בריסל) אל צרפת. קריאה זו לצירוף חלקים מבלגיה לצרפת קיימת למעשה כבר מיום הקמתה של בלגיה ב-1830, והיא התחדשה בעשור האחרון עת הופץ מחדש בשנת 2003 המניפסט לתרבות הוולונית שנחתם במקור ב-1983[1]. על רקע הבדלי התרבות בין המחוזות הוולוני והפלמי ורצונם הגובר של הפלמים בפיצול המדינה, גברה גם התמיכה בקריאה זו. כך למשל סקרים שנערכו במחוז ולוניה בשנת 2007, עת ניצבה בלגיה בפני פיצול, העידו כי כ-60% מתושביו מוכנים להצטרף לאחר פיצול שכזה לצרפת[2]. סקרים מקבילים שנערכו בצרפת בשנת 2010, ערב הבחירות בבלגיה, הראו כי 66% מהצרפתים מוכנים לצירופו של החבל למדינה היה וזו תפוצל[3].
פרנקופיליה בקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1982 התקבל כתב הזכויות והחירויות הקנדי שעיגן את השוויון בין הצרפתית לאנגלית כשפות הרשמיות במדינה, וביקש לטפח את האופי הרב-תרבותי של תושביה (סעיפים 16 ו-27 בהתאמה). בשנות ה-70 הוחל בלימוד השפה הצרפתית במערכת החינוך הציבורית באמצעות השימוש בה כשפת הלימוד וחיי בית הספר[4]. מהלכים אלו הובילו להערכה רבה יותר של התרבות הצרפתית בקרב קנדים בעלי מורשת אנגלית. ריכוז דוברי הצרפתית הגדול בקנדה נמצא כיום בפרובינציית קוויבק.
פרנקופיליה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופסור רות עמוסי מאוניברסיטת תל אביב היא חוקרת רב-תחומית, בעלת שם בינלאומי[דרוש מקור], שספריה בתחום ביקורת הספרות והתרבות הצרפתית נחשבים ביותר בתחום[5].
בישראל קיים אתר אינטרנט בשם ״פרנקופילים אנונימיים״ אשר נותן מדריך מקיף לכל דבר הקשור בחופשה בצרפת. כולל כתבות והמלצות רבות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Second Manifest 2003 ,La Revue Toudi 59-60, September-October 2003
- ^ אסף אוני, מרוב שעמום - בלגיה על סף התפרקות, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2008
- ^ מדגמים בבלגיה:ניצחון לפלמים שרוצים פיצול, באתר ynet, 13 ביוני 2010
- ^ French immersion 30 years later, Statistics Canada site ,June 2004.
- ^ רשימת ספרים ומאמרים של רות עמוסי
