פרנץ ראקוש
 | |
| לידה |
4 במרץ 1893 פיזשדיארמט, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
24 באפריל 1963 (בגיל 70) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
  | |
פרנץ ראקוש (בהונגרית: Rákos Ferenc; פיזשדיארמט, 4 במרץ 1893 – בודפשט, 24 באפריל 1963) היה עורך דין יהודי-הונגרי, דוקטור במדעי המשפטים (1952), עיתונאי, מתרגם ותחילה המפקד הלאומי של המשמר האדום בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (המשמר האדום היה סוכנות רבת עוצמה לאכיפת החוק שפעלה תחת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. היא הוקמה על ידי צו מ-26 במרץ 1919, והשתלט על תפקידי הז'נדרמריה, המשטרה, משמר הגבול ומשטרת המכס והכספים).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנץ ראקוש נולד במשפחה יהודית. מגיל 17 היה מעורב בעבודת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) ובשנת 1911 הפך לחבר בחוג גלילאו. הוא קיבל את הדוקטורט שלו במשפטים בשנת 1916, נלחם במלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1918 הפך לאחד מנשיאי מועצת העובדים של העיר קישפשט. הוא הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP), שנוסד ב-24 בנובמבר 1918, והפך לחבר בוועד המרכזי (השני) הבלתי חוקי של המפלגה (שפעל מ-20 בפברואר 1919). בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה תחילה מפקד המשמר האדום כאמור, אחר כך נשיא בית המשפט המהפכני בבודפשט ומאוחר יותר נשיא בית הדין המהפכני הצבאי. הוא נבחר גם על ידי האספה הלאומית של המועצות כחבר בוועדת הניהול המרכזית של הרפובליקה.
לאחר נפילת הרפובליקה ברח לאוסטריה בתחילת אוגוסט 1919. הוא הוגלה עד 1921, אך לא שב להונגריה, אלא עבד כעיתונאי בפראג ובווינה. משנת 1925 עבד בברית המועצות כראש המחלקה של "הסיוע האדום הבינלאומי" ולאחר מכן כראש האינטוריסט (סוכנות הנסיעות הממשלתית הסובייטית). בשנים 1938–1946 שהה במחנה מעצר. שנתיים אחרי ששוחרר מהמחנה הורשה לחזור הביתה להונגריה. משנת 1951 היה מנהל "בית ההוצאה לאור ההונגרי החדש" במשך חמש שנים, משנת 1956 היה ראש המחלקה הפוליטית בפרקליטות הכללית עד לפרישתו בשנת 1960.
ראקוש כתב מחקרים רבים במשפטים ותירגם יצירות ספרות יפה להונגרית, בעיקר מרוסית, כגון את יצירתו של ניקולאי צ'רנישבסקי "מה עלינו לעשות?".[1]
עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Revolutionäre Gerichtsbarkeit (וינה, 1920; רוסית במוסקבה, 1922)
- הדיכוי הגזעי של השחורים בארצות הברית (מוסקבה, 1927, בשמונה שפות)
- מדינה וחוקה ברפובליקה הסובייטית ההונגרית (בודפשט, 1951)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנה גרגיי, ההיסטוריה של המשרד הלאומי להגנה על זכויות עובדים. מועצת עורכי הדין הארצית ולשכת עורכי הדין בבודפשט, 1985
- לאסלו מרקו (עורך ראשי), קסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. מועדון הספרים ההונגרי
- מיקלוש קאדאר, פרנץ ראקוש. עלונים בתורת המשפט, 1963. מס' 12
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969
- Munkásmozgalom-történeti lexikon. Szerkesztette Vass Henrik – Bassa Endre – Kabos Ernő. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1976. 541. o. ISBN 963 09 0412 8
- "Rákos Ferenc". Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Csernisevszkij: Mit tegyünk?. Fordította Rákos Ferenc. Budapest, 1954, Új Magyar Könyvkiadó