פרננדו דה נאפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרננדו דה נאפולי
Fernando De Napoli
מידע אישי
לידה 15 במרץ 1964 (בן 60)
קיוזאנו די סן דומניקו שבאיטליה
שם מלא פרננדו דה נאפולי
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
אבלינו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1982 - 1983
1983 - 1986
1986 - 1992
1992 - 1994
1994 - 1997
סך הכול:
רימיני
אבלינו
נאפולי
מילאן
רג'אנה
31 (2)
73 (3)
176 (8)
9 (0)
58 (0)
347 (13)
נבחרת לאומית כשחקן
1986 - 1992 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 54 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פרננדו דה נאפוליאיטלקית: Fernando de Napoli; נולד ב-15 במרץ 1964) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר.

תקופת השיא של דה נאפולי בקריירה הייתה במדיה של נאפולי, עמה זכה בגביע אופ"א, בשתי אליפויות איטליה ובקופה איטליה. מאוחר יותר זכה בשתי אליפויות ובליגת האלופות עם מילאן, אם כי כשחקן משלים בלבד. דה נאפולי ערך 54 הופעות במדי איטליה, ובין היתר ייצג אותה בשני טורנירי מונדיאל וביורו 1988.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה נאפולי החל את דרכו בקבוצת הנוער של אבלינו. עם סיום גילאי הנוער, לקראת עונת 1982/1983, הושאל לעונה אחת לרימיני, שם פתח את קריירת הבוגרים שלו תחת המאמן אריגו סאקי. הוא השתלב היטב בהרכב הקבוצה בליגה השלישית, סיים עמה במקום החמישי בטבלה וערך 31 הופעות ליגה, בהן כבש פעמיים. לאחר עונת השאלה אחת, חזר לאבלינו ששיחקה אז בסרייה א'. הוא שיחק במועדון במשך שלוש עונות, ובשלושתן סיים עם הקבוצה במקום ה-12 בטבלה. בסך הכול בשלוש עונות ערך דה נאפולי 73 הופעות ליגה, וכבש שער ליגה אחד בכל עונה.

לקראת עונת 1986/1987 חתם דה נאפולי בקבוצת נאפולי של המאמן אוטאביו ביאנקי, שאימן אותו בעונתו הראשונה באבלינו. בנאפולי שיחק אז דייגו מראדונה, שהוביל את הקבוצה להישגים משמעותיים באיטליה ובאירופה. כבר בעונת הבכורה שלו במועדון השתלב דה נאפולי היטב, ערך 28 הופעות ליגה בהן כבש פעמיים. באותה עונה זכתה הקבוצה בדאבל המקומי, תוך שהיא מקדימה את יובנטוס בשלוש נקודות בטבלת הליגה, וגוברת 4-0 בסיכום שני מפגשי גמר קופה איטליה על אטאלנטה. שתי עונות אחר כך זכתה נאפולי בגביע אופ"א, תוך שהיא מדיחה בדרכה אל הגמר, בין היתר, את פאוק סלוניקי, בורדו, יובנטוס ובאיירן מינכן. דה נאפולי פתח בהרכב קבוצתו בצמד משחקי הגמר מול שטוטגרט. במשחק הראשון באיטליה ניצחה נאפולי 2-1, ובגומלין סיימה בשוויון 3-3 בדרכה לזכייה בתואר. דה נאפולי כבש שער עצמי במשחק הגומלין, שלא מנע לבסוף מקבוצתו להניף את הגביע. עונה אחת לאחר מכן, בעונת 1989/1990, זכה דה נאפולי בפעם השנייה בקריירה באליפות איטליה, לאחר שהקדים עם קבוצתו את מילאן בפער שתי נקודות בראש הטבלה. עם פתיחת העונה הבאה זכתה נאפולי בסופר קאפ האיטלקי, בו פתח דה נאפולי בהרכב בניצחון המרשים של קבוצתו 5-1 על יובנטוס. היה זה התואר החמישי והאחרון של דה נאפולי במדי נאפולי. בסיום עונת 1991/1992, לאחר שש עונות במדי נאפולי, סיים דה נאפולי את דרכו במועדון. בתקופה זו רשם 176 הופעות ליגה בהן כבש שמונה שערים.

לקראת עונת 1992/1993 נמכר דה נאפולי למילאן של המאמן פאביו קאפלו. הוא שיחק במועדון במשך שתי עונות, בהן שפעה הקבוצה בהישגים, אך רשם מספר נמוך מאוד של הופעות במדי הקבוצה. בעונת הבכורה שלו בקבוצה, בה זכתה מילאן באליפות, רשם דה נאפולי שבע הופעות בסך הכול, מתוכן ארבע בלבד בליגה. עונה אחר כך זכתה מילאן באליפות נוספת ואף זכתה בליגת האלופות, אך דה נאפולי שוב הוגבל לדקות משחק מעטות, כששותף בעשרה משחקים בלבד, מתוכם חמישה בליגה ושניים באירופה, ולא שותף בגמר ליגת האלופות בו הביסה מילאן 4-0 את ברצלונה. בתום שתי עונות ותשע הופעות ליגה במצטבר, סיים דה נאפולי את דרכו במועדון.

בתום התקופה הקשה במילאן, עבר דה נאפולי לרג'אנה לקראת עונת 1994/1995. בעונת הבכורה שלו שיחקה הקבוצה בסרייה א', ודה נאפולי ערך באותה העונה 31 הופעות ליגה. עם זאת, הקבוצה כולה הפגינה יכולת חלשה, צברה ארבעה ניצחונות ו-18 נקודות בלבד ב-34 משחקים, וירדה לסרייה ב'. סדרה של פציעות מנעה ממנו לקחת חלק פעיל בעונה הבאה, בה סיימה הקבוצה במקום הרביעי וחזרה לסרייה א' בתום עונה אחת. דה נאפולי הוגבל לחמש הופעות ליגה בלבד באותה העונה. הוא חזר להיות שחקן דומיננטי בעונת 1996/1997 בליגה הבכירה עם 22 הופעות ליגה, אך קבוצתו השיגה שני ניצחונות בלבד לאורך כל העונה וירדה פעם נוספת לליגת המשנה. בסיום העונה פרש דה נאפולי ממשחק פעיל בגיל 33. דה נאפולי נותר ברג'אנה כחבר הצוות המקצועי של המועדון מאז פרישתו ועד לשנת 2005.

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה נאפולי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי איטליה תחת המאמן אנצו ביארזוט ב-11 במאי 1986, בניצחון 2-0 על סין במשחק ידידות, במסגרת הכנות הנבחרת למונדיאל 1986. על אף שלזכותו הייתה הופעה בינלאומית אחת, זומן דה נאפולי על ידי ביארזוט לסגל איטליה לקראת המונדיאל, ואף עלה בהרכב הנבחרת בכל ארבעת משחקיה בטורניר. בשלב הבתים סיימה איטליה במקום השני, לאחר שנפרדה בשוויון 1-1 עם בולגריה ובתוצאה זהה עם ארגנטינה, וגברה 3-2 על קוריאה הדרומית. בשמינית הגמר סיימה איטליה את דרכה בטורניר עם הפסד 2-0 לצרפת.

לאחר הטורניר ייצג דה נאפולי את נבחרת איטליה הצעירה בטורניר גמר אליפות אירופה עד גיל 21 לשנת 1986. איטליה העפילה לגמר הטורניר, שם הפסידה לספרד בדו-קרב בעיטות עונשין.

דה נאפולי הוסיף להיות שחקן הרכב בנבחרת גם תחת המאמן החדש אזליו ויצ'יני, ושותף לשבעה מתוך שמונת משחקיה של איטליה במוקדמות יורו 1988, מהם העפילה איטליה מהמקום הראשון בבית לפני שוודיה ופורטוגל. באותן השנים כבש דה נאפולי את שערו היחיד במדי איטליה, בניצחון 3-1 על ארגנטינה במשחק ידידות ב-10 ביוני 1987. דה נאפולי זומן על ידי ויצ'יני לטורניר יורו 1988 בגרמניה המערבית, ושוב עלה בהרכב הנבחרת בכל ארבעת משחקיה בטורניר. איטליה צלחה את שלב הבתים מהמקום השני, לאחר שוויון 1-1 מול המארחת גרמניה המערבית וניצחונות 1-0 על ספרד ו-2-0 על דנמרק. בחצי הגמר הודחה איטליה, עם דה נאפולי בהרכב, על ידי ברית המועצות שגברה עליה 2-0.

איטליה נבחרה לארח את מונדיאל 1990, ודה נאפולי היה שותף להכנותיה לטורניר, כששותף ל-13 משחקי ידידות אותם קיימה הנבחרת בין טורניר היורו למונדיאל הביתי. ויצ'יני זימן את דה נאפולי לטורניר המונדיאל הביתי, שוב כשחקן הרכב. דה נאפולי פתח בכל משחקיה של איטליה בשלב הבתים, אותו צלחה במקום הראשון במאזן מושלם עם ניצחונות של 1-0 על אוסטריה ועל ארצות הברית, וניצחון 2-0 על צ'כוסלובקיה. דה נאפולי הוסיף לפתוח ההרכב בשמינית הגמר שם גברה איטליה 2-0 על אורוגוואי, ברבע הגמר שם גברה איטליה 1-0 על אירלנד, ובהפסד בפנדלים לארגנטינה בחצי הגמר, שם שיחק לאורך כל המשחק וההארכה. דה נאפולי זכה למנוחה בניצחונה של איטליה 2-1 על אנגליה במשחק על המקום השלישי.

דה נאפולי הוסיף לייצג את הנבחרת במוקדמות יורו 1992 כששותף לשישה מתוך שמונת משחקיה של הנבחרת, אך איטליה כשלה להעפיל לטורניר הגמר כשסיימה שנייה בבית אחרי ברית המועצות. לאחר תום טורניר המוקדמות ערך דה נאפולי שתי הופעות נוספות ואחרונות במדי איטליה, האחרונה שבהן בניצחון הביתי 1-0 על גרמניה המערבית במשחק ידידות ב-25 במרץ 1992.

בסך הכול ערך דה נאפולי 54 הופעות במדי איטליה, בהן כבש שער אחד.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאפולי
מילאן
נבחרת איטליה

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1982/1983 רימיני איטליהאיטליההליגה האיטלקית השלישית 31 2
1983/1984 אבלינו איטליהאיטליהסרייה א' 18 1
1984/1985 26 1
1985/1986 29 1
1986/1987 נאפולי איטליהאיטליהסרייה א' 28 2
1987/1988 30 2
1988/1989 30 2
1989/1990 32 0
1990/1991 27 1
1991/1992 29 1
1992/1993 מילאן איטליהאיטליהסרייה א' 4 0
1993/1994 5 0
1994/1995 רג'אנה איטליהאיטליהסרייה א' 31 0
1995/1996 איטליהאיטליהסרייה ב' 5 0
1996/1997 איטליהאיטליהסרייה א' 22 0
סך הכול בקריירה 347 13

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת איטליה
שנה הופעות שערים
1986 7 0
1987 10 1
1988 10 0
1989 9 0
1990 11 0
1991 5 0
1992 2 0
סה"כ 54 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרננדו דה נאפולי בוויקישיתוף


נבחרת איטליהמונדיאל 1986

1 גאלי • 2 ברגומי • 3 קבריני • 4 קולובאטי • 5 נלה • 6 שיראה • 7 טריצ'לה • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 באני • 11 בארזי • 12 טנקרדי • 13 דה נאפולי • 14 די גנרו • 15 טארדלי • 16 קונטי • 17 ויאלי • 18 אלטובלי • 19 גלדריסי • 20 רוסי • 21 סרנה • 22 זנגה • מאמן: ביארזוט

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 1988

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קראברו • 5 פרארה • 6 פרי • 7 פראנציני • 8 מלדיני • 9 אנצ'לוטי • 10 דה אגוסטיני • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 פוסי • 14 ג'אניני • 15 רומאנו • 16 אלטובלי • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 ריציטלי • 20 ויאלי • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהמונדיאל 1990 (מקום שלישי)

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבאלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה