פרזיטולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טפיל Onchocerca volvulus בוקע מתוך משוש של חרק Simulium yahense (ידוע בשם Black Fly) ממשפחת הימשושיים. הטפיל גורם למחלת Onchocerciasis, הגורם הזיהומי השני בתפוצתו לעיוורון אצל האדם

פרזיטולוגיה היא המדע העוסק בחקר האורגניזמים הטפילים, הפונדקאים שלהם, ומערכת היחסים ביניהם. ההיקף של הפרזיטולוגיה כדיסציפלינה מדעית לא נקבע על ידי האורגניזמים או הסביבה הנחקרת, כי אם על ידי דרך החיים שלהם. משמעות הדבר היא כי פרזיטולוגים עושים שימוש במגוון שיטות מתחומים אחרים כגון ביולוגיה תאית, ביואינפורמטיקה, ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית, אימונולוגיה, גנטיקה, אבולוציה ואקולוגיה.

טפיל  (parasite) הוא מיקרואורגניזם אשר חי בתוך אורגניזם מאכסן (פונדקאי - host).

דרך החיים הטפילית היא אחת מהנפוצות ביותר בכדור הארץ, וניתן למצוא דוגמאות לקיומה בטווח רחב של אורגניזמים הנע בין היצור החד תאי הפשוט ביותר לבין בעלי חוליות מורכבים.

שטחי הפרזיטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרזיטולוגיה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד משטחי המחקר הגדולים בתחום הפרזיטולוגיה הוא פרזיטולוגיה רפואית, העוסק בטפילים שגוף האדם הוא המאכסן (פונדקאי) שלהם, במחלות הנגרמות על ידי טפילים אלה, בתמונה הקלינית ובתגובות הנגד של גוף האדם. פרזיטולוגיה אף עוסק בשיטות האיבחון השונות לטפילים, טיפול רפואי ומניעה.

רשימה חלקית של טפילים הנחקרים בתחום

פרזיטולוגיה וטרינרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרזיטולוגיה וטרינרית עוסקת במחקר ובטיפול בטפילים הגורמים נזקים בחקלאות, ובטפילים הגורמים נזקים לחיות בית. בין השאר פרזיטולוגיה וטרינרית עוסקת בטפילים אלה:

  • בוהקן ירוק (Lucilia sericata), זבוב המטיל ביצים בעורן של חיות משק. רימות הזבוב מתחפרות בעור החיה וגורמות נגעים קשים הנקראים ריממת. לעיתים נדירות מטילים זבובים אלה ביצים אף בגוף האדם.
  • קרדית האוזן (Otodectes cynotis) טפיל נפוץ בחתול הבית ופחות בכלבים, החי בתעלת האוזן.
  • עלקות Monogenea טפיל החי על דגים ועלול להשמיד אוכלוסיות שלמות של דגים שאינם חסינים.

פרזיטולוגיה מבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מחקר העוסק בניתוח מבנה החלבון של טפילים. לימוד מבנה החלבון בטפילים עשוי לסייע להבנה טובה יותר של האופן שבו טפילים אלה פועלים, ובפיתוח תרופות היעילות יותר נגד הטפיל.

פרזיטולוגיה כמותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום זה עוסק בהערכה כמותית של טפילים בגוף הפונדקאי, תפוצת הטפילים באוכלוסיית פונדקאים אפשריים ודפוסי התפוצה. תחום זה עושה שימוש נרחב באמצעים סטטיסטיים.

אקולוגיה פרזיטולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר פרזיטולוגי עשוי להפיק מידע על האקולוגיה של אוכלוסיית הפונדקאים. בתחום ביולוגיית מדגה למשל, ניתן לעשות שימוש בלימוד אוכלוסיית הטפילים כדי להבחין בין אוכלוסיות שונות של אותו מין דג השוכן באזור מסוים. לפרזיטים אף תכונות ייחודיות ויכולות מיוחדות המאפשרות להם להתיישב בפונדקאים. אקולוגיה פרזיטולוגית עוסקת בהבנת היבטים אלה של חיי הטפיל כדי לפתח שיטות להימנעות מהתיישבות טפילית באוכלוסיית הפונדקאים.

שימור פרזיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום העוסק בשימור והגנה על אוכלוסיות מיני טפילים הנמצאים בסכנת הכחדה. חלק גדול ממיני הטפילים נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה ממאמצי האדם להשמיד טפילים שגוף האדם, חיות משק או חיות בית, משמשים להם פונדקאים, והגורמים נזקים קשים לכלכלה האנושית. טפילים אחרים נעשים נדירים יותר בגלל התדלדלות אוכלוסיית החיות הפונדקאיות, או הפרדתן לגושי אוכלוסייה קטנים ומרוחקים זה מזה.

טקסונומיה ופילוגנטיקה פרזיטולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגוון האדיר של אורגניזמים טפיליים מהווה אתגר לביולוגים העמלים לתארם ולקטלגם. טקסונומיה ופילוגנטיקה הן ענפים בביולוגיה שמטרתם לקטלג ולמיין אורגניזמים תוך חשיפת הקשרים ביניהם.

בעשורים האחרונים, עם התפתחות המחקר הגנטי, ניתוח ה-DNA מסייע לזהות מינים שונים של טפילים, לחקור את היחס שבין קבוצות טפילים שונות במדדים טקסונומיים שונים, מידע שהפך לכלי חשוב בידי פרזיטולוגים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]