פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
גיום רואייה  |
| שפת המקור |
לטינית |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
ליון |
| תאריך הוצאה |
1553 |
  | |
פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום (בלטינית: Promptuarium Iconum Insigniorum[1]) הוא ספר באיקונוגרפיה שנכתב על ידי גיום רוייה (Guillaume Rouillé), ופורסם בליון שבצרפת ב־1553.
היצירה כוללת פורטרטים שעוצבו כמדליות וביוגרפיות קצרות של דמויות בולטות רבות. אף על פי שג'וליאן שרמן (Julian Sharman), מחבר הספר "הספרייה של מרי מלכת הסקוטים", סבר שאין בספר עניין נומיסמטי,[2] הוא מציין ש"יצירה זו הוכרזה כאחת הפלאים של תחריטי עץ מוקדמים".[3] הספר כולל, בסך הכול, 950 דיוקנאות בחיתוכי עץ. רבות מן הדמויות הן ממוצא אנגלי.[4] הדמויות מתחילות באדם וחוה. בהקדמה משבח המו"ל את היצירה.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Abhandlungen Der Königlich Preussischen Akademie Der Wissenschaften, Philosophisch-Historische Classe." Verlag der Königlichen Akademie der Wissenschaften, 1908.
- Sharman, Julian. The library of Mary Queen of Scots. E. Stock, 1889.
- Stark, John Mozeley. A Catalogue of Foreign and English Theology ...: A Collection of Aristotelic, Scotist, Thomist, and Other Writers from the Twelfth to Eighteenth Century ... Specimens of Early Typography ... and a Few Miscellaneous Works .... J.M. Stark, 1871.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ השם המלא: Prima pars Promptuarii iconum insigniorum à seculo hominum, subiectis eorum vitis, per compendium ex probatissimis autoribus desumptis
- ^ Sharman, p. 153.
- ^ Sharman, p. 152.
- ^ Stark, p. 118. "Promptuarii Iconum insigniorum a Seculo Hominum, with 950 fine woodcut medallion portraits (many English)."
- ^ "Abhandlungen Der Königlich Preussischen Akademie Der Wissenschaften, Philosophisch-Historische Classe.", p. 3. "I. In der Prima pars promptuarii iconum insigniorum a seculo hominum, subiectis eorum vitis, per compendium ex probatissimis autoribus desumptis. Lugduni, apud Gulielmum Rovillium 15 5 3 beginnt die Reihe der kleinen münzenartig gezeichneten Holzschnittbildchen mit Adam, neben den zunächst Eva gestellt ist. In der Vorrede rühmt der Verleger den Nutzen seines Werkes, und sein Latein mit einigen griechischen, freilich nicht immer in ganz richtiger Gestalt erscheinenden Zieraten schmückend, bemerkt er..."