פרוטה (מטבע ישראלי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בול מס קנייה של 500 פרוטה

פְּרוּטָה הייתה מטבע ישראלי בשנים 19501960, בשווי אלפית הלירה הישראלית.

השם "פרוטה", שמקורו בפרוטה העתיקה, החליף את השם הלועזי "מיל" שהיה נהוג בתקופת המנדט הבריטי ובשנותיה הראשונות של המדינה, כחלק האלף של הלירה הארץ ישראלית. מטבעות הפרוטה נשאו ערכים של 1, 5, 10 (שלושה סוגים) 50, 100 (שני סוגים), 250 (מטבעות ניקל אשר בהם השתמשו ומטבעות כסף אשר בהם לא השתמשו ומשמשים לאספנות) ו-500 פרוטות.

בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 היה "אסימון נייר" בשווי 5 פרוטות (בסלנג התייחסו אליו כ"חצי גרוש"), שהודפס בצבעי שחור ואדום על ריבוע נייר לבן (המתבלה בקלות). בחלקו הקדמי הודפס מגן דוד בצבע אדום והכיתוב "5 פר." טוב לנסיעה ב"שירותי א.ש.ד" או ב"שירותי דן", ובחלקו האחורי: "אם לא תשתמש בתו זה - תמורתו תרומה למגן דוד אדום"[1]. בנוסף לקווי התחבורה הציבורית, גם חנויות מכולת כיבדו את השטר כהילך חוקי ואיפשרו להשתמש בו לקניות.

בשנת 1960 הוחלפה חלוקת המשנה של הלירה הישראלית, כך שבמקום 1,000 פרוטות, היא חולקה ל-100 אגורות.[2] הדבר נעשה עקב הפיחות בערך הלירה הישראלית, פיחות שביטל את הצורך במטבעות שערכם נמוך מ-10 פרוטות. מאז ביטול הפרוטה והוצאת המטבעות שלה מהמחזור בראשית שנות ה-60, לא נעשה עוד שימוש בשם הזה במערכת המטבע הישראלית.

מעות הפרוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל - מעות לירה ישראלית (ל"י)
קדימה אחורה ערך מאפיינים טכניים תיאור תאריך הנפקה
מידות צבע ראשי קדימה אחורה
50 פרוטה 50 פרוטה 50 פרוטה 42 × 70 מ"מ בחלק אדום ובחלק כחול ציורים ביטחוניים; הערך ו"מדינת ישראל" בעברית ובערבית; המלים "הצעת מטבע חוקית" בעברית ציור ביטחוני; המספר "50" מרץ-יולי 1952
100 פרוטה 100 פרוטה 100 פרוטה 42 × 70 מ"מ בחלק ירוק ובחלק כחול ציורים ביטחוניים; הערך ו"מדינת ישראל" בעברית ובערבית; המלים "הצעת מטבע חוקית" בעברית ציור ביטחוני; המספר "100" מרץ-יולי 1952
250 פרוטה 250 פרוטה 250 פרוטה 50 × 100 מ"מ ירוק ציורים ביטחוניים; הערך ו"מדינת ישראל" בעברית ובערבית; המלים "הצעת מטבע חוקית" בעברית נוף הכנרת; המספר "250" 10 בדצמבר 1953

מטבעות הפרוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מאפיינים טכניים תיאור תאריך
קוטר משקל הרכב שוליים צד נושא צד ערך תמונה הנפקה סיום
1 פרוטה 21 מ"מ 1.3 גרם 97% אלומיניום, 3% מגנזיום חלקים עוגן, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבע מן המאה ה-1 לפנה"ס על מטבעות אלכסנדר ינאי ערך המטבע בעברית[3], שנת ההנפקה ומסביב שני ענפי זית - 25 באוקטובר 1950 22 בפברואר 1960
5 פרוטות 20 מ"מ 3.2 גרם 95% נחושת, 3% בדיל, 2% אבץ חלקים נבל, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבעות מתקופת מרד בר כוכבא 28 בדצמבר 1950
10 פרוטות 27 מ"מ 6.1 גרם 95% נחושת, 3% בדיל, 2% אבץ חלקים כד בעל 2 ידיות, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבעות מתקופת מרד בר כוכבא 4 בינואר 1949
24.5 מ"מ 1.6 גרם 97% אלומיניום, 3% מגנזיום מסולסלים כד בעל ידית אחת ומסביבו שני ענפי דקל, שם המדינה בעברית ובערבית 18 בספטמבר 1952
24.5 מ"מ 1.6 גרם 97% אלומיניום, 3% מגנזיום חלקים כד בעל ידית אחת ומסביבו שני ענפי דקל, שם המדינה בעברית ובערבית 27 בספטמבר 1956
25 פרוטה 19.5 מ"מ 2.8 גרם 75% נחושת, 25% ניקל חריצים אשכול ענבים, שם המדינה בעברית ובערבית 4 בינואר 1950
50 פרוטה 23.5 מ"מ 5.6 גרם 75% נחושת, 25% ניקל חריצים עלה גפן, שם המדינה בעברית ובערבית 11 במאי 1949
100 פרוטה 28.5 מ"מ 11.3 גרם 75% נחושת, 25% ניקל חריצים עץ דקל, שם המדינה בעברית ובערבית 25 במאי 1949
25.6 מ"מ 7.3 גרם 90% פלדה, 10% ניקל חלקים עץ דקל, שם המדינה בעברית ובערבית 21 באפריל 1955
250 פרוטה 32.2 מ"מ 14.1 גרם 75% נחושת, 25% ניקל חריצים שלוש כפות תמרים, שם המדינה בעברית ובערבית 11 באוקטובר 1950
500 פרוטה 37.1 מ"מ 25 גרם 50% כסף, 37.5% נחושת, 12.5% ניקל חריצים שלושה רימונים, שם המדינה בעברית ובערבית 22 במאי 1952

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עודף באוטובוס, באתר נוסטלגיה אונליין.
  2. ^ השם "אגורה" נלקח מספר שמואל א', פרק ב' פסוק ל"ו.
  3. ^ במטבעות שערכם 5 ו-10 פרוטות נפלה שגיאה לשונית, שכן ערכי המטבעות הוטבעו בצורה "5 פרוטה" ו-"10 פרוטה" (בהתאמה), בעוד עבור מספרים בין שתיים לעשר, השם הנמנה צריך לבוא בצורת הרבים. במטבעות 10 פרוטות משנת ה'תשי"ז תוקן שם הערך לצורה התקנית.