פרהאר
 |
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
| |
| ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק | |
 | |
| פרהאר משוגר ממערכת RMS | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | מטרות טקטיות |
| ארץ ייצור | הודו |
| יצרן | DRDO, BDL (Bharat Dynamics) |
| שימוש ראשון | בשלבי פיתוח |
| משתמשים |
 הודו |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | דלק מוצק |
| משקל | רשמית - 1,280 קילוגרם |
| ממדים | |
| אורך | 7.3 מטרים |
| קוטר | שלב ראשון - 42 סנטימטרים |
| ביצועים | |
| מהירות | 2.03 מאך |
פְּרַהַאר (בסנסקריט: प्रहार) הוא טיל בליסטי טקטי המפותח על ידי סוכנות המחקר והפיתוח ההודית, ה-DRDO. ההנעה שלו מבוססת דלק מוצק.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויקט פיתוח פרהאר תוכנן לתת מענה לצורכי טיל קרקע-קרקע בליסטי עם יחס גבוה של תמורה למחיר, שיפעל בכל מזג אוויר ובכל תנאי שטח. תקופת הבשלת תכן הפיתוח של הטיל הייתה קצרה במיוחד כאשר תוך שנתיים בלבד הסתיים השלב הראשון בפיתוח ובוצע ניסוי מוצלח. הוא מיועד לשימוש צבא הודו וחיל האוויר ההודי לטיפול במטרות אסטרטגיות וטקטיות. הפלטפורמה הניידת המסוגלת לשגר טילי פרהאר נושאת שישה טילים ויכולה להכיל טילים עם ראשי קרב שונים המכסים טווח ייעודים או מטרות רחב. הפלטפורמה מסוגלת לירות במצב "מטח" של טילים.
פרהאר נוסה בהצלחה ביולי 2011 במטווח טילים בצ'אנדיפור. בניסוי הטיל הגיע למרחק 150 קילומטרים בכ-250 שניות והשיג את כל מטרות הניסוי בהצלחה, כולל פגיעה דיוק של פחות מ-10 מטרים מנקודת היעד.