פסל החירות (בודפשט)

פסל החירות
Szabadság-szobor
מידע כללי
סוג פסל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
חומרי בנייה ארד, אבן עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר Zsigmond Kisfaludi Strobl עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 40 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°29′11″N 19°02′53″E / 47.48638889°N 19.04805556°E / 47.48638889; 19.04805556
(למפת בודפשט רגילה)
 
פסל החירות
פסל החירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הפסל ושני הפסלים המתלווים לו

פסל החירות או פסל החופשהונגרית: Szabadság-szobor; מבוטא: סאבאצ'אג סובור) הוא אנדרטה הממוקמת בגבעת גלרט בבודפשט, הונגריה. הפסל מנציח את אלו שהקריבו את חייהם עבור עצמאותה, חירותה, שגשוגה ופריחתה של הונגריה.

תיאור הפסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל הברונזה בגובה 14 מ' עומד על בסיס בגובה 26 מ' ומחזיק עלה דקל. לפסל מתלווים שני פסלים קטנים המוצבים לצדי הבסיס.

בזכות מיקומו הגבוה מעל גבעת גלרט, הפסל הוא מאפיין בולט בנוף של בודפשט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס שעליו נמצא הפסל הוקם על גבעת גלרט, המתנשאת לגובה 250 מטר מעל העיר, בידי מיקלוש הורטי, במטרה להציב עליו פסל לזכר בנו, אישטוון הורטי, שנספה בתאונת מטוסים ברוסיה. לפי התכנון המקורי הפסל על הבסיס היה אמור להיות בדמות ילד.

בשנת 1947, הועמדה על הבסיס אנדרטה של מספר פסלים, לזכר שחרור הונגריה במלחמת העולם השנייה באוקטובר 1944, על ידי הצבא האדום. הפסל עוצב על ידי הפסל והאמן ההונגרי זיגמונד קישפלאודי שטרובל[1].

בדצמבר 1949 תואר הפסל בעיתון דבר[2]:

"על פסגת גבעה מעבר לנהר, השלטת על כל העיר, הועמדה אנדרטה ענקית, דמות אדירה של חייל סובייטי בהסתערותו. דמות זו רואים מכל פנות העיר, היא מוארת בלילות בזרקורים, היא רבת רושם ורבת משמעות."

על המצבה נרשם במקור ברוסית והונגרית:

A FELSZABADÍTÓ SZOVJET HŐSÖK EMLÉKÉRE A HÁLÁS MAGYAR NÉP 1945

שיכול להיות מתורגם כ"לזכר גיבורי מועצת השחרור הסובייטים, הוקם על ידי ההונגרים אסירי התודה ב-1945". במקור היו באנדרטה עוד שני פסלים, שהועברו לפארק המזכרת, מוזיאון חוץ הכולל פסלים של המלחמה הקרה הנמצא בבודפשט. בקול העם הופיע הסבר של הפסלים שהרכיבו את האנדרטה[3]:

חייל עם לפיד החירות, בעליה לפסל החירות.
"מצבת הזיכרון המפוארת, המונומנטלית, רבת הדמויות, שהקים העם האונגארי כאות הוקרה למשחדריו הגיבורים הסובייטיים, עם הדמות המרכזית של האשה בעלת הכפיים המורמות המחזיקה מעל לראשה את עלה הזית הענקי, כשמראשותיה עומדות דמויות של חיילים סובייטיים, מכניעי הדראקון הנאציסטי ומשחררי־העם, ומשמאלן — הדמות הקורנת של החייל, המרים בעוז את לפיד השחרור".

למרגלות המצבה, על לוח זיכרון נרשמו שמות המפקדים, הקצינים והחיילים הסובייטיים, "אשר מסרו את חייהם על שחרורה של העיר."

האנדרטה נקראה "פסל השחרור", "אנדרטת החרות"[4] או "אנדרטת השלום"[5].

בימי המרד ההונגרי ב-1956 האנדרטה ניזוקה בכמה מחלקיה.

לאחר המעבר בשנת 1989 משלטון קומוניסטי לדמוקרטי הכיתוב על המצבה שונה ל:

MINDAZOK EMLÉKÉRE AKIK ÉLETÜKET ÁLDOZTÁK MAGYARORSZÁG FÜGGETLENSÉGÉÉRT, SZABADSÁGÁÉRT ÉS BOLDOGULÁSÁÉRT

בתרגום מהונגרית: "לזכר כל אלו שהקריבו את חייהם עבור עצמאותה, חירותה ושיגשוגה של הונגריה"

הפסל מעל בודפשט בשעות הערב

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסל החירות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מ. אבי שאול, בחוצות בודאפשט, קול העם, 21 ביולי 1955
  2. ^ ש. אלישיב, בודפשט, דבר, 16 בדצמבר 1949
  3. ^ שמואל אייזנשטדט, רשמי מסע בהונגריה ובולגריה, קול העם, 17 ביולי 1953
  4. ^ ואף על פי כן נוע ינוע, קול העם, 6 באוגוסט 1954
    י. להב, פנינת הדנובה שוב מפיצה זוהרה, קול העם, 13 בפברואר 1955
  5. ^ הונגריה, דבר, 2 בנובמבר 1956