פורטו וליו
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| |||
 | |||
| מדינה |
 ברזיל | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 רונדוניה | ||
| ראש העיר | הילדון צ'אווס | ||
| רשות מחוקקת |
municipal council of Porto Velho  | ||
| תאריך ייסוד |
1914 | ||
| שטח | 34,082 קמ"ר | ||
| גובה | 83 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 460,413 (2022) | ||
| ‑ צפיפות | 10.90 נפש לקמ"ר (2005) | ||
| קואורדינטות | 8°45′43″S 63°54′14″W / 8.7619444444444°S 63.903888888889°W | ||
| אזור זמן | UTC -4 | ||
| http://www.portovelho.ro.gov.br | |||
|
מיקום פורטו וליו ברונדוניה שבברזיל | |||
  | |||
פורטו וליו (בפורטוגזית: Porto Velho - "נמל ישן") היא בירת המדינה הברזילאית, רונדוניה. ממוקמת באגן נהר האמזונאס העליון ואוכלוסייתה מונה 519,531 תושבים (נכון לשנת 2018, על פי נתוני IBGE).
העיר שוכנת בגבול המדינות הברזילאיות רונדוניה ואמזונאס ומהווה מרכז של סחר בקסיטריט, מרכז תחבורה ומרכז תקשורת. העיר ממוקמת על הגדה המזרחית של נהר מדיירה, אחד היובלים העיקריים של האמזונאס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטו וליו הוקמה ב-2 באוקטובר 1914 על ידי חלוצים שנשלחו בידי חברת "מסילת הרכבת של מדיירה מאמורה" בסביבות 1907. לאחר שבניית מסילת הרכבת הושלמה, מנתה אוכלוסיית העיר כ-1,000 תושבים ובנייניה היו בעיקר הבניינים של הנהלת מסילת הרכבת ובתי עץ קריביים.
במהלך שישים השנים הראשונות, פיתוח העיר היה קשור ישירות לפעילות הרכבת. העיירה שגשגה במהלך תנופת הגומי, אולם אז כאשר גומי מלזי בעלות נמוכה הפך את הגומי מאמזונס ללא תחרותי, כלכלת האזור נבלמה. ערים כמו סנטו אנטוניו דו מדיירה, שהיו להן קו חשמלי ועיתון שבועי עד להקמת פורטו וליו, אינן אלא חורבות בימינו.
ההישרדות של פורטו וליו קשורה לתנאים הטובים יותר של האזור בו היא נבנתה, הגישה הקלה אליה דרך הנהר והנמל שלה. כל אלה היו שיקולים בבחירת פורטו וליו כבירת הטריטוריה הפדרלית החדשה של גוואפה, בשנת 1943. רק עם תחילת מלחמת העולם השנייה היה מעגל התקדמות נוסף באזור. כאשר כוחות בעלות הברית איבדו שליטה על הגומי המלזי, היה צורך בייצור גומי מהאמזונס לצורך המאמץ המלחמתי. זה ייצר את מה שמכונה בברזיל "בום הגומי השני". אך עם תום המלחמה, שוב נעצרה כלכלת האזור.
ההיסטוריה המודרנית של פורטו וליו מתחילה בגילוי משאבים סביב העיר, בייחוד זהב על נהר מדיירה, בסוף שנות החמישים. בנוסף, החלטת הממשלה לאפשר חוות בקר גדולות בשטח הביאה למגמת הגירה לעיר. כמעט מיליון אנשים עברו לרונדוניה ואוכלוסיית פורטו וליו גדלה לשלוש מאות אלף. הגירה אינטנסיבית זו גרמה צרות רבות לעיר, כמו יצירת רובע הפרברים וירידה באיכות החיים בעיר.
מאז הרפורמה במערך הכליאה הממשלתי ממוקם בעיר כלא פורטו וליו, הנחשב לאחד הידועים לשמצה בעולם ומאכלס חברי כנופיות סמים ופשע.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את העיר מחברים כבישים פדרליים ונמל תעופה בינלאומי, הממוקם במרחק 7 ק"מ מהעיר ומכונה על ידי המקומיים בשם "בלמונט", על שם הרובע בו הוא ממוקם והוא הפך לנמל תעופה בינלאומי בשנת 2002. סמוך לעיר ממוקם גם בסיס חיל האוויר פורטו וליו ולכן ישנה תנועה ערה של תחבורה אווירית צבאית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פורטו וליו (בפורטוגזית)- פורטו וליו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| ערי בירה של מדינות ברזיל | ||
|---|---|---|
|
