פונקציית ויירשטראס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פונקציית ויירשטראס היא הדוגמה הראשונה שפורסמה לפונקציה רציפה בכל נקודה על הישר הממשי אך לא גזירה באף נקודה.

לפי משפט הקטגוריה של בייר, אוסף הפונקציות הרציפות הגזירות בנקודה אחת לפחות הוא קבוצה מקטגוריה ראשונה. בצורה פשטנית אומר המשפט כי "רוב" הפונקציות הרציפות אינן גזירות באף נקודה, אולם המשפט אינו מצביע על פונקציה מסוימת כזו. הדוגמה הראשונה שפורסמה לפונקציה כזו היא זו שנתן קארל ויירשטראס בשנת 1872 (היסטורית, הדוגמה של ויירשטראס קדמה להוכחת משפט הקטגוריה).

הגדרת הפונקציה היא: כאשר ו- שלם אי-זוגי עבורם .

גרף עבור פונקציית ויירשטראס

פונקציית ויירשטראס מורכבת מאינסוף עותקים של הרמוניה בסיסית, העוברת שני שינויי סקלה (במשרעת ובתדירות).

גרף הפונקציה הוא פרקטל, שממד האוסדורף שלו הוא .

ניתן להוכיח שהפונקציה רציפה, משום שהטור מתכנס במידה שווהמבחן M של ויירשטראס), וכל סכום חלקי מהווה פונקציה רציפה (ולכן נוכל להשתמש במשפט הגבול האחיד (אנ'), הגורס כי אם סדרת פונקציות רציפות מתכנסת במידה שווה, אז הפונקציה הגבולית רציפה). ההוכחה שהפונקציה אינה גזירה באף נקודה מורכבת יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פונקציית ויירשטראס בוויקישיתוף