פול לה-פייג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול לה-פייג'
Paul LePage
לה-פייג', 2017
לה-פייג', 2017
לה-פייג', 2017
לידה 9 באוקטובר 1948 (בן 75)
לואיסטון, מיין, ארצות הברית
שם מלא פול ריצ'רד לה-פייג'
שם לידה Paul Richard LePage עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת מיין, אוניברסיטת האסון
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג Ann DeRosby (1984–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
מושל מיין ה־74
5 בינואר 20112 בינואר 2019
(8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול ריצ'רד לה-פייגאנגלית: Paul Richard LePage, נולד ב-9 באוקטובר 1948) הוא איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל ה-74 של מדינת מיין בשנים 2019-2011, מטעם המפלגה הרפובליקנית. טרם היבחרו לתפקיד המושל היה ראש עיריית ווטרוויל בין השנים 2011-2004. ב-2021 שב לזירה הפוליטית ונבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית בבחירות לתפקיד מושל מיין 2022.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה-פייג' נולד ב-9 באוקטובר 1948 בדרום מיין, הבן הבכור מבן 18 אחים להורים ממוצא קנדי-צרפתי. משפחתו של לה-פייג' הייתה עניה מאוד ואביו היה אלכוהוליסט אשר הכה את ילדיו. בגיל 11, לאחר שאביו שבר את אפו, ברח לה-פייג' מהבית והתגורר ברחובות. הוא חי כשנתיים ללא בית והחל לעבוד. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1967.

יש לו תואר ראשון ושני במנהל עסקים ובחשבונאות מאוניברסיטת מיין. בשנים 19721979 עבד בחברת עצים בניו ברנזוויק, קנדה. במהלך שנות ה-80 וה-90 עבד כיועץ עסקי.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה הפוליטית שלו החלה כאשר בשנת 2003 נבחר לכהן כראש עיריית ווטרוויל, עיירה בת כ-15,000 תושבים בדרום מיין. הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 2011. כהונתו של לה-פייג' כראש עיר התאפיינה בצמצום מיסים ועידוד השקעות. ב-22 בספטמבר 2009 הכריז כי בכוונתו להתמודד לתפקיד מושל המדינה. בבחירות, שהתקיימו ב-2 בנובמבר 2010, לה פייג' נבחר עם כ-37.6% מקולות הבוחרים. בכך היה לה-פייג' לרפובליקני הראשון שנבחר לתפקיד מאז שנת 1990. בנאום הזכייה שלו, הבטיח כי יקטין את המיסים ואת הרגולציה הממשלתית. בשנת 2014 נבחר לה-פייג' שנית לתפקיד, עם כ-48% מהקולות.

בתקופתו כמושל, העלה לה-פייג' את מס ההכנסה לשיא היסטורי, העביר רפורמות במערכות הפנסיה והרווחה, והפחית את הרגולציה בתחומים עסקיים. בשנותיו הראשונות, היו ללה פייג' עימותים רבים עם הפרלמנט של מיין אשר נשלט על ידי המפלגה הדמוקרטית. הוא הטיל וטו פעמים רבות על החלטות הדמוקרטים, וטו שלפעמים בוטל על ידי רוב הפרלמנט. בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 תמך בכריס כריסטי. באותה התקופה שקל האם להתמודד לסנאט של ארצות הברית, אך בסופו של דבר הוא הכריז ב-10 במאי 2017 כי הוא מוותר על הרעיון ומעדיף להתמקד בעבודתו כמושל.

ב-29 באפריל 2020 הכריז לה-פייג' כי יתמודד שוב על תפקיד המושל ב-2022[1]. עוד קודם לכן הביע את כמיהתו לשוב לתפקיד כמושל בהתבסס על האם המושלת ג'נט מילס תוכל ליישם את משאל העם להרחבת המדיקייד במיין במה שהגדיר כ"דרך בת קיימא". ב-5 ביולי 2021 הכריז רשמית על כניסתו למירוץ[2]. לאחר כניסתו הרשמית למירוץ זכה לתמיכתם של מושל ניו המפשייר כריס סנונו ושל הסנאטורית סוזן קולינס ממיין. ביוני 2022 נבחר למועמד המפלגה[3].

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה פייג' מתנגד בנחרצות להפלות ותומך באופן חלקי מאוד בעונש מוות- רק במקרים של רצח תינוקות ובהפצת סמים קטלניים. הוא הביע התנגדות ללגליזציה של סמים קלים ותמך במלחמה בסמים. הוא תומך בצמצום הרגולציה והמגזר הממשלתי, עידוד החופש העסקי ואף בהעסקת ילדים. בנוסף על כך, הוא הטיל וטו על הצעת חוק המגדילה את שכר המינימום. הוא מתנגד חריף לחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (אובמה-קר) וקרא לבטל אותו. מבחינה חברתית, הוא תומך בהענקת שוברי חינוך ובהענקת אוטונומיה למערכות החינוך ומתנגד לנישואים חד-מיניים. מבחינה סביבתית, לה-פייג' אינו מאמין בההתחממות הגלובלית. בפברואר 2016 הכריז על התנגדות לקליטת פליטים במיין, מתוך חשש שהם יכניסו למדינה מחלות כגון איידס, מחלת נגיף הזיקה, הפטיטיס C ושחפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול לה-פייג' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מייקל שפרד, Paul LePage says ‘I am going to challenge Janet Mills’ in 2022, באתר Bangor Daily News‏, 29 באפריל 2020 (באנגלית)
  2. ^ שיין גולדמאכר, Paul LePage, former governor of Maine, aims for a comeback., באתר הניו יורק טיימס, 6 ביולי 2021 (באנגלית)
  3. ^ סטיב מיסטלר, Paul LePage tries to make a comeback in Maine. Will independent voters bite?, באתר NPR‏, 14 ביוני 2022 (באנגלית)