פגמטיט
| פגמטיט | |
 | |
| סוג הסלע | סלע יסוד |
| סביבת היווצרות | פלוטונית |
| הרכב | קוורץ, פצלת השדה, נציץ |
| תכונות וזיהוי | גבישים גדולים במיוחד |
פגמטיט (מיוונית פֶּגמָה – מְהוּדָק) הוא סלע יסוד בעל גבישים גדולים במיוחד (מ-20 מילימטר ומעלה). סלעים מסוג זה מכונים סלעים פגמטיטיים.
הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב הפגמטיטים בנויים מגרניט המכיל קוורץ, פצלת השדה ונציץ. לפגמטיטים יש ערך כלכלי משום שלעיתים קרובות הם מכילים יסודות ואבני חן נדירים כדוגמת האקוומרין, טורמלין, טופז, פלואוריט ואפטיט, לעיתים קרובות יחד עם מינרלי בדיל וטונגסטן. נתגלו פגמטיטים שבהם גבישים בגודל של יותר מ-10 מטר. כך למשל נתגלו פגמטיטים בגבעות השחורות של דרום דקוטה שבהם גבישים (של בריל ומינרלים אחרים) בגודל של 13 מטר. עם זאת, בממוצע רוב הפגמטיטים מכילים גבישים בגדלים שבין 8 ל-10 סנטימטר. כך למשל, באזור אילת יש פגמטיטים המכילים מעט בריליום וליתיום שגודל הגבישים שלהם הוא כמה סנטימטרים בלבד. סלעים פגמטיטיים לדוגמה הם פגמטיט גרניטי, פגמטיט גרניטי-בורוני, פגמטיט ליתיום, פגמטיט ליתיום-בורוני.
הוצרות פגמטיטים אינה מחוורת דיה ויש תאוריות שונות לגבי תהליך היווצרותם. במדינת ישראל יש פגמטיטים בהרי אילת המתוארכים לתקופת הפרקמבריון לפני כ- 630 Ma.
היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פגמטיטים נוצרים ממאגמה שמתקררת במהירות, לעיתים בטווח של ימים. לרוב, תהליך יצירת הפגמטיט מתחיל כשדייק או סיל חודרים לתוך סלע קר בהרבה מהם מבלי שהם נחשפים לפני השטח. מסיבות שטרם הובהרו, סלע זה מסוגל לגדל גבישים גדולים למרות התקררותו המהירה יחסית. קיימת השערה שהצמיגות הנמוכה של המאגמה בשלב זה מאפשרת תנועה טובה של יונים. ייתכן ומעורבת בתהליך פעולת מים. פעולת המים גורמת כנראה גם לריכוז היסודות הנדירים בפגמטיטים.
צורת וגודל הפגמטיטים משתנה מגופים שטוחים שקצותיהם ישרים למסה דמוית פקעת או חסרת צורה. גודל הפגמטיטים יכול לנוע מעובי של מטר אחד ואורך של מספר מטרים ועד עובי של 700 מטר ואורך של 3 קילומטרים. פגמטיטים נוטים להתפתח בעורקים וברצועות עבות בתוך סלעי גרניט. למעשה, רובם נוצרים כמחדרים גרניטיים לתוך סלעי גרניט קיימים בתצורה הקרויה דייק פגמטיטי. פגמטיטים מצויים גם בכיסים המכילים גבישים מפותחים יפהפיים. דבר זה קורה משום שהגבישים חופשיים להתפתח בחלל הריק של הכיס מבלי שמופעל עליהם לחץ.
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פגמטיטים מצויים בכל היבשות בעיקר בשלשלות הרים. הפגמטיטים הנפוצים ביותר הם מתקופת הפרקמבריון (כלומר הם בני 2.8 מיליארד עד מיליארד שנים), למשל בקנדה ברוסיה ובגרינלנד, אבל קיימים גם פגמטיטים "צעירים" שנוצרו לפני 20 עד 5 מיליון שנים, למשל בהימלאיה.
