פאול ארדש

פאול ארדש
Erdős Pál
	פאול ארדש, בודפשט, 1992
לידה	26 במרץ 1913; בודפשט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	20 בספטמבר 1996 (בגיל 83); ורשה, רפובליקת פולין
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	הונגריה, ישראל, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
מקום לימודים	Stephen I of Hungary High School (1930); אוניברסיטת אטווש לוראנד (1934) ;
מנחה לדוקטורט	ליפוט פייר
מוסדות	המכון למחקר מתקדם (1938–1940); אוניברסיטת נוטרדאם (1952–1954); אוניברסיטת פרדו (1943–1945); אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר (1934–1938); הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (1954–1996) ;
תלמידי דוקטורט	ג'וזף קרוסקל, Géza Fodor, Béla Bollobás, Bonifac Vazahabe Donat, Alexander Soifer, George B. Purdy
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1945); פרס וולף למתמטיקה (1983); חבר זר של החברה המלכותית (1989); מדליית הזהב של האקדמיה ההונגרית (1991); פרס קול בתורת המספרים (1951); פרס קושוט (1958) ;
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום תורת המספרים ומתמטיקה בדידה.

פאול ארדש (בהונגרית: Erdős Pál‏; 26 במרץ 1913 – 20 בספטמבר 1996) היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי. הוא היה ידוע בשיתופי הפעולה המקצועיים שלו עם יותר מ-500 מתמטיקאים, ובאורח החיים האקסצנטרי שלו (טיים מגזין קראו לו "המוזר שבמוזרים")^[1].

ארדש חקר והגה בעיות במתמטיקה בדידה, תורת הגרפים, תורת המספרים, אנליזה מתמטית, תורת הקירובים, תורת הקבוצות ותורת ההסתברות^[2]. רוב העבודה שלו עוסקת במתמטיקה בדידה, שבה ארדש פתר וניסח בעיות פתוחות רבות.

ארדש פרסם בערך 1,500 מאמרים מתמטיים במשך חייו, יותר מכל מתמטיקאי אחר בהיסטוריה. לא היה לו מקום מגורים קבוע, והוא נדד ממקום למקום כדי לעבוד עם מתמטיקאים אחרים. מספר שיתופי הפעולה יוצא הדופן שלו הביא ליצירת מספר ארדש, שהוא מדד למרחק של מתמטיקאי בגרף שיתופי הפעולה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבודפשט ללאיוש (אינגלנדר במקור) ואנה (במקור וילהלם), שעסקו במתמטיקה. בהיותו בן שנה נפל אביו לאיוש בשבי הרוסים, ושהה שש שנים בסיביר.

שתי אחיותיו של ארדש מתו משנית ימים מעטים קודם שנולד, ולכן גידלה אותו אמו כבחממה, ונמנעה מלשלוח אותו לבית הספר. כבר בילדות אובחן כישרונו המיוחד. בשנת 1920 חזר האב מהשבי, ולימד את בנו מתמטיקה ואנגלית.

חרף ההגבלות על קבלת יהודים לאוניברסיטאות בהונגריה ("נומרוס קלאוזוס"), התקבל ארדש לאוניברסיטה בשנת 1930, לאחר שזכה בתחרות ארצית. בגיל 21 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בודפשט. עקב התגברות האנטישמיות בהונגריה בשנות השלושים, עבר לפוסט-דוקטורט במנצ'סטר שבבריטניה. בשנת 1938 קיבל לראשונה משרה בארצות הברית, באוניברסיטת פרינסטון, אך לא קיבל קביעות משום שהנהלת האוניברסיטה ראתה בו יוצא דופן. בשלב זה של חייו החל ארדש במנהג לנדוד בין אוניברסיטאות, מנהג שהפך לאחד המאפיינים שלו.

אחדים ממנהגיו של ארדש היו אכן משונים בהתאם לאמות המידה המקובלות: הוא היה ילדותי, תמהוני, נודד, משתמש כבד באמפטמינים שהמריצו את מוחו, ובנוסף לקה באובססיית היגיינה.

מוצאו ההונגרי, קשריו עם מתמטיקאים מעבר למסך הברזל ואולי גם מנהגיו המשונים החשידו אותו בקומוניזם בתקופת המקארתיזם. הוא נאלץ לעבור לחיות בישראל, וניתנה לו משרה לשלושה חודשים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן קיבל בטכניון משרה של "פרופסור אורח קבוע", משרה שארדש עשה בה שימוש עד מותו. בסוף שנת 1954 הוא נתן סדרת הרצאות בנושאים מתמטיים לציבור הרחב מטעם המכון למתמטיקה^[3].

ב-1963 חזר לארצות הברית, אך בשלושים השנים הבאות המשיך לנדוד בעולם ולהרצות על מתמטיקה באוניברסיטאות רבות.

ארדש זכה בפרסים רבים והיה חבר באקדמיות למדעים של שמונה ארצות, כולל של הונגריה (1956), ארצות הברית (1979), הודו (1988) ובריטניה (החברה המלכותית) (1989). בשנת 1983 הוענק לו פרס וולף אותו תרם לטכניון. הוא חי בצניעות, ונתן את עיקר כספו לתמיכה בסטודנטים, או כפרס לפותרי בעיות שהציג. בין השאר הוא תרם את הכסף להענקת פרס ארדש^[4] לזכר הוריו. בשנת 1994 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה^[5].

ארדש נפטר בוורשה ב-20 בספטמבר 1996, לאחר שהשתתף בכנס מתמטי. מספידיו מנו אותו בין עשרת המתמטיקאים הגדולים של המאה ה-20.

עבודתו המתמטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עיקר תרומתו של ארדש היא לתורת המספרים ולמתמטיקה בדידה. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי קומבינטוריקה ותורת הגרפים. חיבה רבה הייתה לו לבעיות פשוטות לכאורה, שהפתרון להן קשה ביותר.

ארדש מזוהה עם פיתוח השיטה ההסתברותית והפיכתה לכלי חשוב בקומבינטוריקה ומדעי המחשב. מהתרומות הראשונות שלו בכיוון הייתה ההוכחה כי קיימים גרפים בהם אין קליקות או קבוצות בלתי תלויות הגדולות מ- $\ 2\log n$ , כש- $\ n$ הוא מספר הצמתים. מצד שני משפט רמזי קובע כי בכל גרף כזה יש קליקה או קבוצה בלתי תלויה שגודלה $\ {\frac {1}{2}}\log n$ .

שיתוף פעולה נרחב של ארדש עם אלפרד רניי הניב 32 מאמרים משותפים, בהם 8 מאמרים שבהם ייסדו את תורת הגרפים המקריים.

מספרי ארדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדש הוא המתמטיקאי הפורה ביותר בהיסטוריה מבחינת מספר המאמרים שפרסם - מעל 1,500^[6] (לאונרד אוילר פרסם יותר טקסט מתמטי, אך במספר קטן יותר של מאמרים). רובם הגדול של מאמריו פורסמו יחד עם חוברים (co-authors), כאשר לאחר מותו נספרו 509 חוברים.^[7] כיוון שכך, הוא הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד במה שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת (כלומר פרסמו מאמר עם מישהו שהוא בעל "מספר ארדש 1") הם בעלי "מספר ארדש 2" (נכון ל-2020 ישנם מעל 12 אלף כאלה) וכן הלאה. ארדש עצמו נחשב לבעל "מספר ארדש 0". עם בעלי "מספר ארדש 1" בישראל נמנים שהרן שלח, ערי ז'בוטינסקי, נוגה אלון, מנחם מגידור, נתן ליניאל, רון אהרוני, אמנון ברק, אביעזרי פרנקל, חיים חנני, מרסל הרצוג, רון הולצמן, אברהם זיו (אנ'), אלישע נתניהו, שמואל זקס, אברהם גינזבורג, יוסף גיליס, מיכה שריר ועוד. למעלה מ-268,000 מתמטיקאים בעולם הם בעלי מספרי ארדש כלשהו.^[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול הופמן, האיש שאהב רק מספרים, הוצאת מטר, תרגום: דרורה בלישה 2001.

Paul Erdős, interviewed by G. L. Alexanderson, in Donald J. Albers and G. L. Alexanderson (eds.), Mathematical People, 1985.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פאול ארדש בוויקישיתוף

פאול ארדש, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
פאול ארדש, באתר MacTutor (באנגלית)
פאול ארדש, באתר dblp
פאול ארדש, באתר גוגל סקולר
פאול ארדש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרויקט 'מספר ארדש'
הסופר פול הופמן בהרצאת וידאו על חייו ופועלו של ארדש
mathSciNet - מערכת המאפשרת לבדוק את מספר ארדש של אדם
יבשם עזגד, היום לפני: חייו, מותו ומשנתו של משת"פ סדרתי, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בספטמבר 2016
Problems in approximation theory. Classical and weighted cases.(האקדמיה ההונגרית למדעים, עבודה משותפת של גזה פרויד עם פאול ארדש)
פאול ארדש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פאול ארדש (1913-1996), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Michael D. Lemonick, Paul Erdos: The Oddball's Oddball. Time, March 29, 1999
^ פאול ארדש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
^ הרצאת פרופ' ארדש, על המשמר, 14 בדצמבר 1954
^ שלמה גבעון, אליהו ריפס זכה לפרס של האיגוד הישראלי למתמטיקה, מעריב, 9 במאי 1979
^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
^ פרסומים של פאול ארדש, אתר אוניברסיטת אוקלנד
^ ¹ ² Mathematics and Science Center, Facts about Erdös Numbers and the Collaboration Graph - The Erdös Number Project, Oakland University, ‏August 9, 2020 (באנגלית) (ארכיון)

[1] Michael D. Lemonick, Paul Erdos: The Oddball's Oddball. Time, March 29, 1999

[2] פאול ארדש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

[3] הרצאת פרופ' ארדש, על המשמר, 14 בדצמבר 1954

[4] שלמה גבעון, אליהו ריפס זכה לפרס של האיגוד הישראלי למתמטיקה, מעריב, 9 במאי 1979

[5] מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה

[6] פרסומים של פאול ארדש, אתר אוניברסיטת אוקלנד

[:0-7] ¹ ² Mathematics and Science Center, Facts about Erdös Numbers and the Collaboration Graph - The Erdös Number Project, Oakland University, ‏August 9, 2020 (באנגלית) (ארכיון)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]