ערב מול הגלעד

לאה גולדברג

ערב מול הגלעד הוא שיר עברי מאת המשוררת לאה גולדברג. נדפס לראשונה ב"דבר לילדים" בינואר 1938 ונכלל בקובץ שיריה לילדים "מה עושות האיילות" (1949). השיר הוקדש על ידי המשוררת "לילדי אפיקים".

ערב מול הגלעד
"אֶל הַבִּקְעָה מִן הַגִּלְעָד טָלֶה שָׁחֹר וְרַךְ יָרַד, כִּבְשָׂה פּוֹעָה, בּוֹכָה בַּדִּיר – זֶה בְּנָהּ הַקָּט אֲשֶׁר אָבַד. יָשׁוּב טָלֶה אֶל חֵיק הָאֵם, יִשְׁכַּב בַּדִּיר וְיֵרָדֵם, וְהַכִּבְשָׂה תִּשַּׁק אוֹתוֹ – וְהִיא תִּקְרָא אוֹתוֹ בְּשֵׁם."
קטע מתוך השיר

השיר הולחן ובוצע על ידי המלחין והזמר מיקי גבריאלוב; לחנו זכה לביצועיהם, בין השאר, של הזמרים אריק איינשטיין, הגבעטרון, אריק סיני,דודו טסה וקובי אוז. דגש על הרמוניה קולית ניתן בביצוע מ-1984 של "הבחורים מאפיקים", הלהקה מהקיבוץ שלילדיו הוקדש השיר על ידי המשוררת, כשהעיבוד הוא של חיים ברקני מהיישוב השכן שער הגולן. לשיר קיים לחן נוסף, של נחמה הנדל שגם ביצעה את השיר.

השיר נכתב בעת שלאה גולדברג נסעה להרצות בקיבוץ אפיקים ונשארה ללון בקיבוץ. ככל הנראה באותו הביקור באפיקים צפתה גולדברג בהצגה "השקיעה" מאת איסאק באבל שהעלה החוג הדרמטי של אפיקים. ב-25.1.1938 פורסמה ביומון "דבר" תחת הכותרת "ערב באפיקים: רשמים תיאטרליים" ביקורת שחיברה על הביצוע, הכוללת גם רשמים ממפגשיה עם חברי הקיבוץ. ישנה טענה כי יש בשיר ביקורת מרומזת על הלינה המשותפת שהייתה נהוגה בקיבוצים באותה עת, אך אנשי אפיקים טענו אין לה בסיס.. בין אם השיר נכתב כביקורת, ובין אם לא, לימים הוא אומץ על ידי ילדי קיבוצים בארץ כשיר מחאה על לינה משותפת בבית הילדים, במנותק מהוריהם.

בשבוע שבו הוחזרו הילדים החטופים מעזה, במלחמת "חרבות ברזל", שודר השיר בערוץ כאן 11 מידי יום, תוך מתן משמעות נוספת למילים "ישוב טלה אל חיק האם".

השיר נעשה אהוד בשל תכניו ומנגינתו, ומקובל להשמיעו באירועים ציבוריים ובכלי התקשורת בישראל בימי זיכרון ובמועדים אחרים.

פרקי השיר ותכניו

השיר מחורז כולל ארבעה בתים, מספר על סדרי חיים, יחסי משפחה ומאוויים במורשת הלאומית.

הבית הראשון הפותח במילים: "האילנות כל כך כבדים," קושר בין עומס הפרי ה"מכופף את הבדים", את ענפי האילן, לשעת ההשכבה של הילדים לישון בערב, מלאים בחוויות והעשרות למידה חדשות, כמו העצים עמוסי הפרי. הבית יוצר תחושה של רוגע והרמוניה, בין אורח החיים האנושי: "השעה המרגיעה בה נרדמים הילדים", לבין הטבע כולו.

הבית השני מתאר התרחשות מתוחה, בו בזמן, בנוף הרי הגלעד (מול קיבוץ אפיקים, שלילדיו הוקדש השיר). היא עומדת לכאורה בניגוד לבית הראשון, כאשר "טלה שחור ורך ירָד" במורדות ההר ואבד לאמו הכבשה, ה"בוכה" בדיר, על העדרו. את ההשראה להקשר בין הגלעד לבין הצאן שאבה המשוררת משיר השירים: ”הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד” (ד' פסוק א').

הבית השלישי מתאר את סיום פרשת האובדן בכי טוב: הטלה "ישוב" "אל חיק האם" ונרדם, כמו הילדים לעת ערב. המשוררת מאנישה את האירוע, בין הטלה - הילד לבין הכבשה - האם, המעתירה על ילדהּ גילויי אהבה גופני ומילולי: נשיקה ושם, במילים: "והכבשה תִּשַּׁק אותו - והיא תקרא אותו בשֵׁם".

הבית הרביעי מתאר את בוא הלילה שלאחר הערב; בזמן מאוחר זה, כביכול שמעבר להכרת הילדים או ידיעתם, מתחולל על הגלעד אירוע נוסף, ניסי, כאשר אליהו הנביא, שמוצאו בגלעד, ומכונה "אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי", מופיע אף הוא, במילות השיר: "והנביא הגלעדי / יורד דומם אל הבקעה / לחזות בשנת הילדים". וכך, בסיום השיר, מצרפת המשוררת בין אורח החיים לעת ערב והטבע, בבית הראשון, לבין התנ"ך ותולדות עם ישראל. בנוסף, אליהו מזוהה עם המסר בפזמון על חזרת הוולד (טלה במקרה של השיר) לחיק אימו, בהקשר של החייאת הבן של האישה מצרפת והחזרתו לחיק אמו.

לקריאה נוספת

• יאיר מזור, "ספרות ילדים בסבך האמביוולנטיות, מקרה מבחן: 'ערב מול הגלעד' ללאה גולדברג", באמת?!, מאסף לעיון, הוראה ומחקר בספרות ילדים, מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ולהוראתה על שם ימימה טשרנוביץ-אבידר, מאי 1996, עמ' 23–32. המאמר כונס בספרו מיהודה הלוי עד יונתן הקטן: מחקרים בשירה העברית, תג, 1996.

קישורים חיצוניים

• "ערב מול הגלעד" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "ערב מול הגלעד" באתר שירונט* ערב מול הגלעד, ביצוע רשום מוקלט, באתר הספרייה הלאומית
• הדר בן-יהודה, "יָשׁוּב טָלֶה אֶל חֵיק הָאֵם": הגיבורים הקטנים של "ערב מול הגלעד", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15 בינואר 2018
• דויד פרץ, על השיר ערב מול הגלעד, באתר "תרבות•il"
• מידע על ערב מול הגלעד בקטלוג הספרייה הלאומית
• דבר, 25.1.1938