עניי עירך קודמים

עניי עירך קודמים הוא כלל בהלכות צדקה, שמקורו בתלמוד, לפיו יש להקדים ולסייע לעניים הקרובים אל האדם, לפני שמסייעים לעניי מקומות רחוקים. בהשאלה, נעזרים רבות בכלל זה בעברית המודרנית, לצורך הבהרה שעל הבריות לדאוג לזקוקים לעזרה מבין הנמצאים בקרבם, בטרם ידאגו לרחוקים.

מקורות הכלל

אף על פי שקיים חיוב לתת צדקה גם לעניים ממקומות רחוקים, וכמו שלמדו חז"ל מהפסוק "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ": "אין לי אלא לעניי עירך, לעניי עיר אחרת מנין? תלמוד לומר פתח תפתח, מכל מקום", דרשו חכמים שיש להקדים את עניי עירו לעניי עיר אחרת. וכך אמרו בתלמוד בבלי בשם רב יוסף:

דתני רב יוסף "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ" עמי ונכרי - עמי קודם, עני ועשיר - עני קודם, ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמין.

— תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"א, עמוד א'.

לפי ברייתא זו סדרי הקדימה הם: סיוע לעני קודם לסיוע לעשיר. סיוע לעני קרוב משפחה קודם לסיוע לעני שאינו קרוב משפחה. סיוע לעני (שאינו קרוב משפחה) שדר בעירי קודם לסיוע לעני שכזה שדר בעיר אחרת.

גם בתנא דבי אליהו מופיע דירוג לגבי מתן צדקה:

יש לו לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו ובקש לעשות מהן צדקה כדי שיפרנס אחרים, כאי זה צד יעשה, יפרנס את אביו ואת אמו תחילה, ואם הותיר יפרנס את אחיו ואת אחותו, ואם הותיר יפרנס את בני ביתו, ואם הותיר יפרנס את בני משפחתו, ואם הותיר יפרנס את בני שכונתו, ואם הותיר יפרנס את בני מבוי, מיכן ואילך ירבה צדקה בישראל.

— תנא דבי אליהו רבה פרשה כה

פסיקת ההלכה

כלל זה נפסק להלכה בשולחן ערוך הן לגבי הלכות הלוואה והן לגבי הלכות צדקה. השולחן ערוך הוסיף על פי הספרי שעניי ארץ ישראל קודמים לעניי חוץ לארץ.

במדינת ישראל

כלל זה מהווה שיקול להעדפת תושבי המדינה על פני זרים בתחומים מסוימים.

ההסתדרות הרפואית בישראל מחקה כלל זה מנייר העמדה הקודם שלה, בטענה שהעדיפות חייבת להינתן לאלו שזקוקים לעזרה הדחופה יותר, בלי להתחשב בעדיפות של קרבה זו או אחרת, וכן משום שבזמן האירוע קשה להבחין בין המפגע לנפגעים.

ראו גם

• מתנות עניים

לקריאה נוספת

• נחמה ליבוביץ, עיונים חדשים בספר שמות עמ' 300-302, "עניי עירך קודמים".

קישורים חיצוניים

• הרב ד"ר יהודה זולדן, סדרי קדימות במתן צדקה בזמננו, צהר, גיליון לז ה'תשע"ה, עמ' 37-50