עמנואל רוטשטיין

עמנואל "עמה" רוטשטיין (6 בינואר 1927 – 3 באוגוסט 1948) היה שחיין ארץ ישראלי, סגן אלוף ארץ ישראל במשחה ל-100 מטר חופשי (1945 ו-1946) ובמשחה ל-400 מטר חופשי (1945). הוא נהרג בתאונת מטוס שאותו הטיס ביחד עם זהרה לביטוב, במלחמת העצמאות.

ביוגרפיה

לוחית הנצחה על בית עמנואל רוטשטיין ברמת גן

רוטשטיין נולד וגדל בתל אביב, בנם של דבורה ודוד רוטשטיין. הוא למד בגימנסיה הרצליה והתאמן בקבוצת השחייה של ברית מכבים עתיד. הוא השיג שיאים ארציים לנוער בשחייה למרחקים קצרים ובינוניים. לאחר שהוקמה בריכת השחייה גלי גיל ברמת גן באוגוסט 1946 בניהולו של אביו הוא עבר לשחות בקבוצת מכבי רמת גן.

באליפות ארץ ישראל שנערכה בשנת 1945 זכה רוטשטיין בשתי מדליות כסף, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 1:08 דקות, אחרי שלמה תנשמת (1:06 דקות) ולפני פרנצי בק, שניהם ממכבי חיפה, ובמשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 5:52 דקות, אחרי פרנצי בק (5:51.2 דקות).

באליפות ארץ ישראל שנערכה בבת גלים בחיפה, ב-1946, זכה רוטשטיין בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי, אחרי שלמה תנשמת (1:06.7 דקות) ולפני פרנצי בק ומדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי, אחרי זאב ורדי ממכבי חיפה (5:51.7 דקות) וישעיהו אלבאום מברית מכבים עתיד (5:56 דקות).

הוא לימד שחייה ושימש כמורה בבית הספר הימי בחיפה, ויצא עם חניכיו להפלגות במזרח ים תיכון.

בגיל 14 הצטרף עמנואל להגנה וסיים קורס מ"כים. הוא הדריך בגדנ"ע ברמת גן והסביבה והשתתף במבצעים שונים של ההגנה נגד הבריטים, ביניהם בהתקפת הסחה על מחנה המשטרה הבריטית בשרונה בעת שהגיעה אוניית מעפילים.

בספטמבר 1947 יצא ללמוד רפואה בניו יורק, כשמטרתו הייתה להתמחות בהידרותרפיה. עם ההחלטה בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה, עבד במחלקת התעמולה של ההגנה בניו יורק, וסייע באיסוף כסף לרכישת נשק.

הוא הצטרף לקורס טיס בבייקרספילד שבקליפורניה. אחרי שלושה חודשי אימון טס טיסת מבחן, וקיבל רישיון טיסה. לפני סיום הקורס כתב להוריו: "האינכם סבורים, כי הוספת עוד טייס לחיל האוויר שלנו חשובה עד כדי כך, שיש לסלק הצדה את המחשבות על הסכנה שבדבר?"

ביוני 1948 חזר לישראל והצטרף מיד לחיל האוויר. הוא ביצע כמה טיסות תצפית והפצצה מוצלחות מעל שטחי האויב, בנגב ובחזית המרכז.

ב-3 באוגוסט 1948, אחרי יום עבודה קשה בו השלים כמה טיסות לנגב, התנדב, מחוץ לתורו, לצאת לטיסה שגרתית בין ירושלים לתל אביב. המטוס המריא ממנחת עמק המצלבה ובשל כשל טכני, התנגש בקיר החומה של מנזר המצלבה. רוטשטיין נהרג במקום. זהרה לביטוב חברתו הטייסת נפצעה קשה בתאונה. רות דיין הייתה הראשונה שהגיעה אל המטוס המרוסק, ופינתה אותה לבית החולים שערי צדק, אך בדרך היא נפטרה.

רוטשטיין נקבר בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק.

הנצחה

• במשך כארבעה עשורים נערך מפעל העשרה בבריכת גלי גיל ברמת גן, שאותה ניהל אביו, שכלל תשע תחרויות שחייה ומשחק כדורמים לזכרם של עשרה מהרוגי מלחמת העצמאות שחייני מכבי. המשחה ל-100 מטר חופשי היוקרתי, בו רוטשטיין הצטיין, נערך לזכרו.
• לציון יום הולדתו ה-30, ב-6 בינואר 1957 נחנך לזכרו ברמת גן "בית עמנואל" - מרכז תרבות עירוני. על קיר המרכז לוחית זיכרון. בין היתר שימש המרכז בתחילתו כמוזיאון חיל האוויר.
• חברת "מפעלי בית עמנואל (חל"צ)" תאגיד עירוני ללא מטרות רווח - הוקמה בשנת 1987 על ידי עיריית רמת-גן במטרה לספק שירותי חינוך משלים לאוכלוסייה העירונית, ונקראת על שם עמנואל רוטשטיין.
• מספר שנים נערכה אליפות ישראל בטיסנים לזכרו.
• מלגת סטודנטים לרפואה.
• על שמו, שדרות הטייס בין רחוב סירקין בגבעתיים לרחוב קריניצי (לשעבר יהל"ם) ליד בית הוריו.

ראו גם

• קורס הטיס בבייקרספילד

קישורים חיצוניים

• קורות החיים של עמנואל רוטשטיין, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• פ. פריד, לסיום עונת השחיה, המשקיף, 3 בנובמבר 1946
• א אל, לזכרו של עמנואל רוטשטיין, הַבֹּקֶר, 22 ביולי 1956
• אלכס דורון, ברית מכבים עתיד:אח, איזה עבר, מעריב, 24 באוקטובר 1985