עמית קרן

עמית קרן
לידה	7 בינואר 1964 (בן 60)
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב (יוני 1989); אוניברסיטת קולומביה (נובמבר 1994); אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת קולומביה ;
מנחה לדוקטורט	Yasutomo Uemura
מוסדות	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (ספטמבר 1997); הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ;
	האתר הרשמי

עמית קרן (נולד ב-7 בינואר 1964) הוא פרופסור בפקולטה לפיזיקה בטכניון. הוא פיזיקאי ניסיויי בתחום של מוליכות-על ומגנטיות וחוקר חומרים כמו: זכוכיות ספינים, מגנטים מתוסכלים, מגנטים מולקולריים, ומוליכי-על בטמפרטורות גבוהות. הוא משתמש במגוון בטכניקות ניסיוניות כמו: רזוננס מיואוני, אלקטרוני וגרעיני, מגנטומטריה, הולכה, פיזור נייטרונים, פיזור קרני איקס, ופליטה פוטו-אלקטרונית. כמו כן הוא מפעיל מעבדה לגידול גבישים יחידים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמית קרן נולד בתל אביב ב-1964, בן לשרה ויוסף קרן. בשנים 1982–1985 שירת בצה"ל.^[1] קיבל תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה מאוניברסיטת תל אביב בשנת 1986, תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית בהנחייתו של פרופ' טומו יואמורה (Yasutomo Uemura) בשנת 1994, והיה בתר דוקטורט באוניברסיטת דרום פריז, Orsay בהנחיית Henray Alloul עד 1997.

נושאי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקלת אנרגיה משותפת למוליכות-על ומגנטיות: הקבוצה של קרן הדגימה ניסיונית שמוליכות על ומגנטיות בקופרטים (אנ') יש סקלת אנרגיה משותפת, דהיינו הטמפרטורה הקריטית וחוזק האינטראקציה המגנטית (superexchange) האחראית לסדר המגנטי בחומר פרופורציונליים זה לזה. תוצאה זאת נבדקה במספר רב של ניסויים שונים.^[2]
מיפוי פונקציות קורלציה אקזוטיות בזכוכיות ספין: קרן ושותפים מצאו ניסיונית שקרוב לטמפרטורת הקיפאון של זכוכיות ספינים, תלות הקיטוב של ספין בוחן בזמן ובשדה מגנטי חיצוני היא פונקציה של היחס ביניהם. הם הסיקו מהתלות הזאת שהקורלציה בין הספינים בחומר מתנהגת כפונקציית חזקה.^[3]
דעיכת הקיטוב של מיואון בסביבה מגנטית רועשת: כשמיואון מקוטב ניכנס לסביבה מגנטית רועשת הוא מאבד קיטוב.^[4] הקשר האנליטי בין הקיטוב לתכונות הרעש המגנטי נקרא פונקציית קרן (Keren function).^[5]
קשיחומטר: כאשר הזרם בסליל ארוך החודר לטבעת מוליכת-על נדלק, הוא משרה זרם תמידי בטבעת. כמות הזרם בטבעת תלויה, ולמעשה מגדירה, את הקשיחות העל מוליכה שלה. על ידי מדידת הזרם בטבעת דרך המומנט המגנטי שלה אפשר לקבוע את הקשיחות. הקבוצה של קרן פיתחה מכשיר למדידת קשיחות של מוליכי על המבוסס על רעיון זה.^[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של עמית קרן (באנגלית)
עמית קרן, באתר ResearchGate
עמית קרן, באתר גוגל סקולר

הפרק פרופ' עמית קרן והסטודנט יואב אדלשטיין בשיחה על מגנטיות ומוליכות על בפודקאסט "TECHNION FIZZICAST", בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Amit Keren, Prabook
^ G. Drachuck, E. Razzoli, R. Ofer, G. Bazalitsky, R. S. Dhaka, A. Kanigel, M. Shi, and A. Keren, Linking dynamic and thermodynamic properties of cuprates: An angle-resolved photoemission study of (CaxLa1−x)(Ba1.75−xLa0.25+x)Cu3Oy (x=0.1 and 0.4), Phys. Rev. B 89, 121119(R) (2014);
D. Wulferding, Meni Shay G. Drachuck, R. Ofer, G. Bazalitsky, Z. Salman, P. Lemmens, and A. Keren, Relation between cuprate superconductivity and magnetism: A Raman study of (CaLa)1(BaLa)2Cu3Oy, Phys. Rev. B 90, 104511 (2014);
D. S. Ellis, Y. Huang, P. Olalde-Velasco, M. Dantz, J. Pelliciari, G. Drachuck, R. Ofer, G. Bazalitsky, J. Berger, T. Schmitt, and A. Keren, Correlation of the superconducting critical temperature with spin and orbital excitations in (CaxLa1−x)(Ba1.75−xLa0.25+x)Cu3Oy as measured by resonant inelastic x-ray scattering, Phys. Rev. B 92, 104507 (2015);
A. Keren, W. Crump, B. P. P. Mallett, S. V. Chong, I. Keren, H. Luetkens, and J. L. Tallon, Relevance of magnetism to cuprate superconductivity: Lanthanides versus charge-compensated cuprates, Phys. Rev. B 100, 144512 (2019).
^ A. Keren, P. Mendels, I. A. Campbell, and J. Lord Probing the spin-spin dynamical autocorrelation function in spin glass AgMn above Tg using mSR, Phys. Rev. Lett. 77, 1386 (1996).
^ A. Keren, Generalization of the Abragam Relaxation Function to a Longitudinal Field, Phys. Rev. B 50, 10039 (1994)
^ דוגמה: Stephen J. Blundell, Muon relaxation functions, Clarendon Laboratory, Department of Physics, University of Oxford, UK
^ I. Mangel, I. Kapon, N. Blau, K. Golubkov, N. Gavish, and A. Keren, Stiffnessometer: A magnetic-field-free superconducting stiffness meter and its application Phys. Rev. B 102, 024502 (2020)

[1] Amit Keren, Prabook

[2] G. Drachuck, E. Razzoli, R. Ofer, G. Bazalitsky, R. S. Dhaka, A. Kanigel, M. Shi, and A. Keren, Linking dynamic and thermodynamic properties of cuprates: An angle-resolved photoemission study of (CaxLa1−x)(Ba1.75−xLa0.25+x)Cu3Oy (x=0.1 and 0.4), Phys. Rev. B 89, 121119(R) (2014);
D. Wulferding, Meni Shay G. Drachuck, R. Ofer, G. Bazalitsky, Z. Salman, P. Lemmens, and A. Keren, Relation between cuprate superconductivity and magnetism: A Raman study of (CaLa)1(BaLa)2Cu3Oy, Phys. Rev. B 90, 104511 (2014);
D. S. Ellis, Y. Huang, P. Olalde-Velasco, M. Dantz, J. Pelliciari, G. Drachuck, R. Ofer, G. Bazalitsky, J. Berger, T. Schmitt, and A. Keren, Correlation of the superconducting critical temperature with spin and orbital excitations in (CaxLa1−x)(Ba1.75−xLa0.25+x)Cu3Oy as measured by resonant inelastic x-ray scattering, Phys. Rev. B 92, 104507 (2015);
A. Keren, W. Crump, B. P. P. Mallett, S. V. Chong, I. Keren, H. Luetkens, and J. L. Tallon, Relevance of magnetism to cuprate superconductivity: Lanthanides versus charge-compensated cuprates, Phys. Rev. B 100, 144512 (2019).

[3] A. Keren, P. Mendels, I. A. Campbell, and J. Lord Probing the spin-spin dynamical autocorrelation function in spin glass AgMn above Tg using mSR, Phys. Rev. Lett. 77, 1386 (1996).

[4] A. Keren, Generalization of the Abragam Relaxation Function to a Longitudinal Field, Phys. Rev. B 50, 10039 (1994)

[5] דוגמה: Stephen J. Blundell, Muon relaxation functions, Clarendon Laboratory, Department of Physics, University of Oxford, UK

[6] I. Mangel, I. Kapon, N. Blau, K. Golubkov, N. Gavish, and A. Keren, Stiffnessometer: A magnetic-field-free superconducting stiffness meter and its application Phys. Rev. B 102, 024502 (2020)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]