עמילואיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמילואיד הוא מונח בביוכימיה המתאר משקע בלתי מסיס של חלבון המופיע במספר רב של מחלות כגון מחלת אלצהיימר, מחלת קרויצפלד יקוב, מחלת פרקינסון, סוכרת מסוג 2, קטרקט ועוד.

התהליך של יצירת משקע עמילן בלתי מסיס מתרחש במולקולות חלבון שהמבנה התקין שלהם כולל אזורים של יריעת ביתא שעוברות התקפלות חלקית. במספר קטן של מולקולות אזורי יריעת ביתא של פוליפפטיד אחד נקשרים לאזור המקביל בפוליפפטיד אחר לפני השלמת ההתקפלות, ויוצרים גרעין של עמילואיד. מולקולות חלבון נוספות נקשרות לעמילואיד, המתארך בהדרגה והופך לסיב.

פירוש השם עמילואיד הוא "דמוי עמילן", זאת מכיוון שעמילואידים נצבעים על ידי יוד באופן הדומה לצביעתו של עמילן. למשקע העמילואידי מבנה של סיבים בעלי עובי של מספר ננומטרים והוא בעל עמידות גבוהה בפני פרוטאזות ולכן אינו מתפרק בגוף. מחקרים רבים משייכים לעמילואידים תכונות פתוגניות ומראים כי הם מעורבים במחלות רבות הקשורות בזקנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.