עלון החינוך היהודי
| תאריכי הופעה |
1875–הווה (כ־149 שנים)  |
|---|---|
| שפה |
הונגרית |
  | |
עלון החינוך היהודי (בהונגרית: Izraelita Tanügyi Értesítő) היה כתב העת הרשמי של "האיגוד הארצי של המורים היהודים" בהונגריה שיצא לאור בין השנים 1875 ו-1944.[1] הוא פורסם בשלושה גליונות נייר בחודש וכלל, בנוסף לפרסומים רשמיים, עבודות פדגוגיות בעלות עניין כללי וסקירות ספרות. באמצעות העלון, ציבור המורים היהודים ועובדי הוראה בהונגריה התוודעו לנושאי חינוך מקומיים וזרים מחו"ל, להתפתחות המדע הפדגוגי ולבעיות החינוך הדתי.
עיתונים וכתבי עת אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו ניסיונות רבים לייסד בהונגריה עיתונים למגזר היהודי, כתבי עת עלונים ליהדות הונגריה למשל:
- מבקר החינוך היהודי (Izraelita Tanügyi Ellenőr) שיצא אור לתקופה קצרה בשנת 1990 בעריכת שַמוּ ז'נגרי ונסגר באותה השנה.
- ידיעון מועצת הסוחרים היהודים (Izraelita Kereskedők Testülete) שבועון שהופיע מ 1 באוקטובר 1867 בעריכת אדולף פנייוושי (לימים מנהל לשכת הקצרנות של הפרלמנט ההונגרי). הידיעון הופיע מחציתו בשפה הגרמנית ומחציתו בשפה ההונגרית עד הפסקתו בשנת 1871.
- המורה היהודי ההונגרי (Izraelita Magyar Tanító) שהופיע שלוש פעמים בלבד בעריכת נתן פישר בעיר שלגוטריאן מספטמבר עד דצמבר של 1866.
- עיתון עם יהודי (Izraelita Néplap) ערך אותו פרנץ רוט ויצאו רק שלוש מהדורות. הוקדש למתן שוויון זכויות (אמנציפציה) ליהודים הן החברתי והן הלאומי.
- עיתון פקידי הקהילה היהודית (Izraelita Hitközségi Tisztviselők Lapja) שבועון שהופיע בבודפשט בשנים 1906–1907.
ועוד. רוב הניסיונות לא צלחו כאמור.
מערכת עלון החינוך היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלון נערך עד שנת 1879 על ידי אלעזר זליגמן (לימים שינה את שמו לסאנטו), ואחר כך נערך, בחלקו במקביל, בחלקו ברציפות על ידי יונאס ברנה, ז'יגמונד עוזר ועוד. בשנת 1902 דיולה קורנפלד היה העורך האחראי, ואחריו רז'ה בארד, אחר כך ליד בארד ערך את העלון אברהם שטרן. לימים ארמין שיכטנץ, איגנץ פינטר, מיהאי מאלנאי וארנולד סגה ערכו בזה אחר זה. משנת 1929 ועד סגורתו בשנת 1944 ערך אותו ארמין שיכטנץ, נשיא התאחדות המורים היהודים הארצית בהונגריה בעזרת רז'ה בארד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929 מקוון