עכן (סוג)

עכן
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	נחשים
משפחה:	צפעיים
תת־משפחה:	צפעונים
סוג:	עכן (סוג)
סוגים
	עכן
שם מדעי
	Cerastes; ‏לאורנטי, 1768

עכן (שם מדעי: Cerastes) הוא סוג של נחש ארסי בתת-משפחת הצפעונים. הוא נפוץ באזורי מדבר מצפון אפריקה מזרחה עד לחצי האי ערב ואיראן. קיימים שלושה מינים המוכרים בסוג זה, שאת כולם ניתן למצוא בישראל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העכן הוא נחש קטן, עם אורך ממוצע של קצת פחות מ-50 ס"מ, אך בעל מבנה מוצק. הראש רחב, שטוח ונבדל מן הצוואר. הראש מכוסה בקשקשים קטנים כאשר במינים מסוימים מופיעים כמעין קרניים מעל העיניים. החוטם קצר והעיניים רחבות ובגודל קטן עד בינוני. הגוף קצר ומוצק והזנב קצר.

למרות שעכנים מכונים בדרך כלל "צפעים מקורננים", רק לשני המינים הגדולים יותר, עכן חרטומים ועכן גדול, יש קרניים, וגם במינים אלו, לא בכל הפרטים הם קיימים. ייתכנו פרטים ללא קרניים אפילו בין פרטים מאותה השרצה.

כאשר קיימת, הקרן בנויה מקשקש אחד ארוך, דמוי קוץ, המצוי מעל כל עין. הקרניים שכיחות יותר בפרטים שחיים באזורי מדבר חוליים לעומת פרטים מאזורי מדבר סלעיים.

מרחב גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העכן מצוי במדבריות של צפון אפריקה מזרחה דרך חצי האי ערב ועד איראן במערב. הנגב משמש כמין אזור חציצה בין 3 המינים של העכן, וכולם מצויים בו.

התנהגות ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העכן הוא נחש לילי שוכן קרקע, שלעיתים קרובות מתחבא על ידי התחפרות בחול. למרות שלרוב מתוארים כאיטיים, נחשים אלו מסוגלים לנוע בתנועה צידית. כאשר הם נעים כך, הם מסוגלים לנוע במהירות על החול.

הנחש לא ידוע כבעל מזג חם, אך כאשר הוא מאוים הוא לרוב יעבור למצב סלילי דמוי "C", בו קשקשיו יתחככו זה בזה וייצרו רעש מרתיע (בדומה לאפעה) וישיב מלחמה.

העכן צד מן המארב, שקוע בחול, ממתין לטרף שיעבור לידו. התזונה שלהם כוללת בעיקר מכרסמים, לטאות וציפורים.

שלושת המינים של העכן מטילי ביצים. הביצים של עכן קטן בוקעות שעות לאחר ההטלה, בעוד הביצים של שני המינים האחרים בוקעות שבועות אחרי.

ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לאפעה, בעל המראה הדומה, לעכן אין מזג רגזני, וארסו לא ארסי כמו זה של האפעה. הכשה יכולה להיות כואבת ותמיד צריך להתייחס אליה ברצינות. אולם, מעט ארס מוזרק, ומספר מועט בלבד של מקרי מוות מוכרים. רוב הנשיכות קורות באזור סואץ.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם	מין	אזור גאוגרפי
עכן חרטומים	C. cerastes	צפון אפריקה (מרוקו, סהרה המערבית, מאוריטניה, מאלי, אלג'יריה, תוניסיה, ניז'ר, לוב, צ'אד, מצרים, סודאן וסומליה) דרך סיני לנגב. בחצי האי ערב נפוץ בתימן וערב הסעודית
עכן גדול	C. gasperettii	מצוי בערבה ומזרחה דרך ירדן ועיראק עד לאיראן
עכן קטן	C. vipera	צפון אפריקה: מאוריטניה, סהרה המערבית, מרוקו, מאלי, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, ניגר, צ'אד ומצרים. כמו כן מצוי בסיני ובישראל