סרייה ג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגה פרו
Serie C
שם מלא הליגה האיטלקית השלישית בכדורגל
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל האיטלקית
מדינות איטליה
קבוצות 54
מירב הזכיות פראטו (6)
תקופת הפעילות

1935 (סרייה ג')

2014 (ליגה פרו) – הווה
אלופה נוכחית פארלאפיסלו (בית א')
רג'אנה (בית ב')
קטנצארו (בית ג')
מפעל גבוה סרייה ב'
מפעל מקביל הגביע האיטלקי
מפעל נמוך סרייה ד'
www.lega-pro.com

ליגה פרואיטלקית: Lega Italiana Calcio Professionistico, מוכרת גם כסרייה ג') היא הליגה השלישית בחשיבותה בכדורגל האיטלקי, אחרי הסרייה א' והסרייה ב'. בליגה משתתפות 54 קבוצות. הליגה משוחקת במתכונתה הנוכחית החל מעונת 2014/2015, כתוצאה של ההתאחדות בין ליגה פרו פרימה דיוויזיונה וליגה פרו סקונדה דיוויזיונה. ב-21 בנובמבר 2012, הוכרז כי שתי הליגות יתמזגו לכדי ליגה אחת המורכבת משלושה בתים של 20 קבוצות. המיזוג נכנס לתוקף בתחילת עונת 2014/2015.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגה שלישית, מעל הליגות האזוריות, נוצרה באיטליה לראשונה בשנת 1929, כאשר השלטונות הפשיסטיים החליטו לבצע רפורמת אליפויות על בסיס לאומי. במקור היא הורכבה מארבעה בתים של שש עשרה קבוצות בכל בית, על פי חלוקה גאוגרפית, אך לאחר עונה התווסף בית נוסף. האליפות הייתה באותה צורה של הליגות הגבוהות יותר (סרייה א' וסרייה ב') אפילו שהבתים חולקו על פי אזורים גאוגרפים. בשנת 1935 החליטה התאחדות הכדורגל האיטלקית לקרוא לליגה בשם "סרייה ג'". בשנים הראשונות, חלה עלייה בכל עונה במספר המועדונים המשתתפים בליגה, אך, ב-1948, החלה ירידה גדולה במספרם, מה שגרם לכך שבשנת 1952, הליגה הפכה לליגה לאומית (בתים מעורבים ללא קשר למיקום גאוגרפי).

ההחלטה ליצור את הליגה במתכונתה הנוכחית, הועלתה על ידי אדם בשם ברונו זאולי, בשנת 1959. ההחלטה קבעה שיש ליצור ליגה לאומית נוספת וליגה חצי מקצועית (סרייה ד'). זו הייתה הפעם הראשונה שבליגה זו ישנם שלושה בתים ובכל בית, ישנן 20 קבוצות ובסך הכול משתתפות בליגה 60 קבוצות. בשנת 1978, סרייה ד' הפכה להיות ליגת חובבנים, וסרייה ג' פוצלה לשתי ליגות: סרייה ג'1 וסרייה ג'2. ליגות אלה היוו את הדרג השלישי והרביעי במבנה הליגות של הכדורגל האיטלקי, בהתאמה. ב-20 ביוני 2008, שמן שונה מסרייה ג'1 לליגה פרו פרימה דיוויזיונה ומסרייה ג'2 לליגה פרו סקונדה דיוויזיונה. בשנת 2014, ליגה פרו פרימה דיוויזיונה וליגה פרו סקונדה דיוויזיונה התאחדו לכדי ליגה אחת, וליגה פרו חזרה לפורמט הנוכחי שלה, אשר ננטש בשנת 1978.

פורמט נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה מורכבת מחמישים וארבע קבוצות אשר מתחלקות לשלושה בתים בני שמונה עשרה קבוצות כל אחד (במקור היו אמורות להיות שישים קבוצות כמו בעונת 2014/2015, אך בגלל קשיים כלכליים, מספר הקבוצות קטן בשש). שינוי זה נקבע כסופי, והחל מעונת 2015/2016, בכל עונה ישנן 54 קבוצות. העונה מתחילה ב-5 בספטמבר, ומסתיימת ב-8 במאי שבשנה שאחרי. בין 27 בדצמבר ל-3 בינואר, לא מתקיימים משחקים בשל חג המולד.

עליית ליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום כל עונה, האלופה של כל בית עולה לסרייה ב'. אל קבוצות אלה מתווספת עוד קבוצה אשר זכתה במשחקי הפלייאוף נגד שאר הקבוצות במקומות השני והשלישי בכל בית ושתי הקבוצות הטובות ביותר שסיימו במקום הרביעי. הפלייאוף מתנהל בצורה של נוקאאוט כאשר שקבוצה המנצחת ממשיכה לשלב הבא. השלבים הם רבע גמר, חצי גמר וגמר. הגמר נערך כמפגש כפול: פעם בבית ופעם בחוץ. הקבוצה אשר הפרש השערים שלה טוב יותר, עולה גם היא לסרייה ב'. אם הפרש השערים שווה, הקבוצה שכבשה יותר שערי חוץ, עולה. הם שתי הקבוצות גם כבשו אותו מספר שערי בית וחוץ (כמות השערים שנכבשו בשני המשחקים שווה), המשחק הולך להארכה. בתום 120 דקות, אם עדיין לא נכבש שער, המשחק מוכרע בבעיטות עונשין מ-11 מטר. הקבוצה שכבשה יותר פנדלים, עולה ליגה.

ירידת ליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המחזור האחרון, הקבוצות שסיימו במקום האחרון בכל בית, יורדות לסרייה ד'. בנוסף, הקבוצות אשר נמצאות במקומות 14 עד 17 בכל הבתים עורכות ביניהן משחקי בית וחוץ, כאשר המשחק נערך במגרש הביתי של הקבוצה שבמקום גבוה יותר בטבלה. כל קבוצה פוגשת את יתר הקבוצות האחרות שלוש פעמים. הקבוצה שמנצחת בהכי הרבה משחקים, וכובשת הכי הרבה שערים, מסיימת במקום הראשון מבין הקבוצות. בתום כל המשחקים, שתי הקבוצות שצברו הכי קצת נקודות, מצטרפות לקבוצות שסיימו אחרונות בטבלה, ויורדות ליגה.

גרסאות קודמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לליגה היו מספר גרסאות בעבר:

סרייה ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959, נוצרה הסרייה ג' בפירנצה, בעקבות רצון ליצור ליגה תת-לאומית. יחד איתה נוצרה גם הסרייה ד' אשר הייתה באותו הזמן ליגה חצי מקצועית. הפורמט היה דומה לפורמט הנוכחי: הליגה הורכבה משלושה בתים כשבכל בית היו 20 קבוצות. סך הכל, הליגה הורכבה משישים קבוצות. בסיום סוף עונה, אלופת כל בית עלתה לסרייה ב'. אליהן הצטרפה הקבוצה שניצחה במשחקי הפלייאוף בין הקבוצות במקומות 2–4. לסרייה ד', ירדו בכל עונה הקבוצות אשר סיימו במקום האחרון ואליהן הצטרפה הקבוצה שהפסידה במשחקי הירידה בין הקבוצות במקומות 16–19. הליגה שוחקה במתכונת זו עד שנת 1978. חזרו לשחק במתכונת הזאת בעונת 2014/2015 תחת השם החדש של הליגה, ליגה פרו.

ליגה פרו פרימה דיוויזיונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1978, כאשר סרייה ג' פוצלה לשתי ליגות, ליגה זו נוצרה. בתחילה, הליגה נקראה סרייה ג'1, אך בשנת 2008, שמה שונה לשמה הנוכחי. הליגה הורכבה משני בתים, אשר בבית אחד 17 קבוצות, ובבית השני 16 קבוצות. שתי הקבוצות אשר סיימו במקומות הראשונים בכל בית, העפילו לסרייה ב', בעוד שלוש הקבוצות אשר סיימו בתחתית הבית שלהן ירדו לליגה פרו סקונדה דיוויזיונה, שהייתה אז הדרג הרביעי במבנה הליגות של איטליה. הליגה הופסקה בשנת 2014, כתוצאה מהתאחדותה עם ליגה פרו סקונדה דיוויזיונה. הליגה המאוחדת נקראה ליגה פרו.

ליגה פרו סקונדה דיוויזיונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה נוצרה בשנת 1978, כאשר סרייה ג' פוצלה לשתי ליגות. עד שנת 2008, הליגה נקראה סרייה ג'2. לאחר מכן, שמה שונה לליגה פרו סקונדה דיוויזיונה. הליגה הייתה הדרג הרביעי באיטליה אך למרות זאת, הייתה מקצועית לחלוטין כמו הליגות שמעליה. בהתחלה, כללה הליגה 54 קבוצות. בשנת 2011, מספרן צומצם לכדי 49 קבוצות. הליגה הורכבה משלושה בתים, המחולקים בצורה גאוגרפית. בית אחד המורכב מ-17 קבוצות, ושני בתים המורכבים מ-16. שתי הקבוצות הטובות ביותר מכל בית, עלו לליגה פרו פרימה דיוויזיונה, והקבוצות בשני המקומות האחרונים בכל בית, ירדו לסרייה ד' שאז הייתה הדרג החמישי במבנה הליגות באיטליה. התאחדה בשנת 2014 עם ליגה פרו פרימה דיוויזיונה, והפכה לליגה פרו.

הזוכות והעולות לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעונת 1935/1936 ועד עונת 1977/1978 (השנה בה הליגה פוצלה), עונת 2014/2015 ואילך:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרייה ג' בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של סרייה ג' (באיטלקית) (באיטלקית)