סעסע
 | |
| חיילי צה"ל בכפר, אחרי כיבושו במבצע חירם, במלחמת העצמאות | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת צפת בזמן המנדט |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | הערכה - 14,796 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 30 באוקטובר 1948 |
| יישובים יורשים | סאסא |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,130[1] (1945) |
| קואורדינטות | 33°01′43″N 35°23′40″E / 33.02871944°N 35.39439444°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
סַעסַע (בערבית: سعسع) היה כפר ערבי על גבעה סלעית בהרי הגליל העליון 12 קילומטר צפונית-מערבית לצפת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 457 איש, התושבים גרו בבתי בוץ ובתי אבן שהיו צמודים זה לזה, במרכז הכפר הייתה כיכר שוק קטנה ובתי ספר, מסביב לכפר נמצאים מספר מעיינות. תושבי הכפר התפרנסו מגידול דגנים.
הנוסע הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר במחצית השנייה של המאה ה-19, הוא מתאר כפר עם הרבה בתים פרטיים שחציים חרבים. שרידי מתחם מבוצר, בריכה עגולה גדולה חצובה בסלע. לדבריו באותה עת התגוררו בכפר 350 מוסלמים. גרן מצטט בספרו את תיאורו של יצחק חילו נוסע יהודי שביקר בכפר בשנת 1334 ולדבריו התגוררה ביישוב קהילה יהודית והיה בו בית כנסת ובית מדרש. גרן מעלה השערה ששרידים של עמודים ואבני גזית נאות שראה בכפר הם שרידי המבנים מהתקופה אותה מתאר חילו.[2]
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בכפר 840 תושבים ו-154 בתים נושבים.[3]
בתקופת מאורעות 1936–1939 הכפר שימש כבסיס לפעולות המרד הערבי בצפון.[4]
בתקופת המנדט הבריטי הכפר היה שייך לנפת צפת. על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 בארץ ישראל, שטח הכפר היה 14,796 דונם טורקי, מתוכם 1,974 דונם שטחים ציבוריים. מספר התושבים הוערך כ-1,130.[1]
ב-15 בפברואר 1948 פשט כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח על הכפר במסגרת המדיניות של ערעור ביטחונם של הכוחות הערבים ואילוצם לרתק כוחות אבטחה על הכפר.[5][6] במהלך הפשיטה פוצצו 20 בתים ונפגעו כ-60 מתושביו.[4][7]
במלחמת העצמאות שימשה סעסע כבסיס ללוחמים ערבים שבאו מהכפר במלחמתם כנגד היהודים.[3] בסעסע שכנה מפקדת "חטיבת ירמוכ השנייה" ואחת הפלוגות של החטיבה של צבא ההצלה.[8]
ב-30 באוקטובר 1948 נכבש הכפר על ידי חטיבה 7 במבצע חירם. כיבוש סעסע הביא לנסיגה כוללת של צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י מהגליל ללבנון.[9] תושבי הכפר נמלטו ללבנון.
קיבוץ סאסא הוקם בשנת 1949 על שרידי הכפר, מספר בתים עדיין עומדים על תילם ומשמשים את הקיבוץ, בניין שנפגע וננטש בשנת 1960, נקבע על ידי ארכאולוגים כי נבנה במאה הרביעית לספירה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי מילשטיין, הפשיטה לסעסע, דבר, 26 בדצמבר 1980
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל כרך שביעי : הגליל (ב), יד יצחק בן צבי, 1987, עמ' 51-50
- ^ 1 2 זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 5539
- ^ 1 2 מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול כרך 3 : הגליל העליון וחופו, הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמ' 221
- ^ מלחמת העצמאות תש"ח - תש"ט : דיון מחודש חלק א, הוצאת משרד הביטחון, 2004, עמ' 128
- ^ הפשיטה על סעסע, באתר הפלמ"ח
- ^ הותקף מרכז כנופיות בגליל, דבר, 16 בפברואר 1948
- ^ מלחמת העצמאות תש"ח - תש"ט : דיון מחודש חלק א, הוצאת משרד הביטחון, 2004, עמ' 238
- ^ יהושע בן אריה, ההיסטוריה של ארץ-ישראל מלחמת העצמאות (1947 - 1949), הוצאת יד בן צבי, 1983, עמ' 245
