סכסוכים טריטוריאליים בים סין הדרומי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
הסכסוכים הטריטוריאליים בים סין הדרומי כוללים טענות בנוגע לאיים וגבולות ימיים, של מדינות ריבוניות באזור. המדינות המעורבות בסכסוכים הן: ברוניי, סין, טאיוואן, מלזיה, הפיליפינים ווייטנאם. המחלוקות נוגעות לאיי ספראטלי, איי פאראסל, מפרץ טונקין ועוד. ישנה גם מחלוקת המשפיעה על מחלוקות אלו על טריטוריה ימית ליד איי נאטונה השייכים לאינדונזיה. האינטרסים של צדדי הסכסוכים כוללים שטחי דיג, אזורים בעלי פוטנציאל למציאת שדות נפט גולמי וגז טבעי. כמו כן ישנה חשיבות אסטרטגית לא מבוטלת בשליטה על נתיבי מסחר ימיים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עתודות אוצרות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור מוערך כבעל פוטנציאל גדול להכיל מאגרי אוצרות טבע. משרד האדמה ומשאבים הסיני פרסם דו"ח החוזה מרבצים של כ-17.7 מיליארד טון של נפט גולמי שהם יותר נפט מאשר בשדות של כווית. בשנים שלאחר ההכרזה הסינית התעצמו הוויכוחים בנוגע לסכסוכים הישנים. דוחות מאוחרים יותר היו פסימיים יחסית וצפו "רק" כ-1.1 מיליארד טון (שהם כ 7.5 מיליארד חביות נפט). מנהל המידע של מחלקת האנרגיה של ארצות הברית העריך את המאגרים בכ-28 מיליארד חביות (לעומת ההערכה הסינית של כ-213). בנוסף פרסם מנהל המידע על צפי למאגרים עצומים של מעל 190 TCF.
ממשלת סין הודיעה כי היא תשקיע כ-30 מיליארד דולר בפיתוח שדות נפט באזור ב-20 השנים הקרובות. במרץ 1976, גילתה חברת נפט פיליפינית שדה נפט גדול ליד פּלאוואן, אי שהוא פרובינציה הגובלת בים סין הדרומי ובים סוּלוּ. שדה נפט זה מספק 15% מתצרוכת הנפט של הפיליפינים.
אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1939 - במלחמת העולם השנייה כבשה יפן את ים סין הדרומי כולל כל איי ספראטלי ופאראסל.
סוף המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פברואר 1992 - סין העבירה חוק הקובע כי כל ים סין הדרומי שייך לסין. ההכרזה גררה הפגנות רבות ברחבי האזור.
- 1997 - הפיליפינים מתחילים לקרוא תיגר על הכרזת הריבונות הסינית על "Scarborough Shoal"
- 1999 - תחת נשיא טאיוואן לי טנג-הואי, מצהירה טאיוואן כי: "חוקית, היסטורית, גאוגרפית ובמציאות" כל ים סין הדרומי ואיי ספראטלי היו טריטוריה טאיוואנית ובשליטתה וקראה נגד פעילות הפיליפינים ומלזיה באזור. כך הודיע משרד החוץ.
- מאי 1999 - יום לאחר הפצצת השגרירות הסינית בבלגרד על ידי האמריקאים, הפיליפינים שלחו את ה-"BRP Sierra Madre" ל-"Thomas Shoal" השני. סין גינתה באופן רשמי. הפיליפינים סירבו לפנות את הספינה ומאז הסינים עורכים סיורי מעקב באזור.
המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ינואר 2005 - כלי שיט מלחמתיים סיניים ירו על סירות דיג וייטנאמיות ממחוז ת'אן הואה (אנ'), מהירי נהרגו 9 אנשים וסירת דיג נלקחה על ידי הסיניים יחד עם צוותה המונה 8 אנשים. הסיניים מאוחר יותר פרסמו הודעה המנקה אותם מאחריות וכי הסירות הכילו פירטים וכן בידיהם "וידוי" מהעצורים על כך שהם ירו על הסינים ראשונה.
- מרץ 2013 - מלזיה הביעה שוויון נפש עם ביצוע תרגיל צבאי סיני בג'יימס שואל (אנ')
- ינואר 2014 - סין מחליטה על נוהג "אישורי דיג" בים סין הדרומי, ארצות הברית, הפיליפינים ווייטנאם מביעים התנגדות למהלך. במרץ, משמר החופים של סין מסלק שתי ספינות פיליפיניות מאיונגין שוֹאַל (אנ') שבקבוצת ספראטלי. במקביל, הפיליפינים מגישים תביעה בינלאומית לבית המשפט בהאג נגד סין. סין מביעה "תדהמה" על המהלך בטענה כי השתיים הסכימו לפתור את המחלוקות בשלחן הדיונים.
- מאי 2014 - התנגשות בין כלי שיט וייטנאמי וסיני במהלך הצבת אסדת קידוח סינית באזור בו שתי המדינות טוענות לזכויות חיפוש נפט. שני הצדדים האשימו זה את זה. וייטנאם משחררת צילומי וידאו המראים כי כלי השיט הסיני פוגע בכוונה בכלי השיט הווייטנאמי ומטביע אותו. בעקבות כך בווייטנאם התרחשו הפגנות.
- אוגוסט 2014 - מתיחות אווירית בין ארצות הברית לסין כאשר מטוס שניאנג J-11 "מטריד" בואינג P-8 פוסידון אמריקאי.
- בסוף ינואר 2016 שלחה ארצות הברית את המשחתת "Curtis Wilbur" מסדרת המשחתות ארלי ברק למרחק של 12 מיל ימי מחופי האי טריטון שבאיי פאראסל. סין גינתה[1] בחריפות את המשט וקראה לו "מעשה חפוז ולא אחראי מבחינה צבאית ופוליטית".
- ב-2015, סין ביצעה עבודות עפר נרחבות והפכה את השונית "Mischief reef" לאי. בנוסף, החזיקה בו כוחות צבא באופן קבוע ובנתה תשתיות צבאיות. האי נמצא בשליטה סינית אך טענות טריטוריאליות קיימות מצד טאיוואן, הפיליפינים ווייטנאם. על פי ההערכות ישנם שדות נפט וגז בסביבת השונית. במאי, ארצות הברית החלה להפעיל טיסות ביון באזור וחיל הים הסיני שיגר איומים רשמיים לכלי הטיס האמריקאים. במאי 2015 פרסם 'The Global Times' - עיתון בבעלות ממשלת סין, הודעה כי אם ארצות הברית לא תיסוג מנסיונותיה לעצור את הבנייה הסינית באזור האיים "מלחמה בין סין לארצות הברית תהיה בלתי נמנעת"[2]
מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלוקות העיקריות באזור כוללות 9 סכסוכים:
קו ה-U[עריכת קוד מקור | עריכה]
(באנגלית: Nine-Dotted Line, U-Shape Line, או Nine-Dash Map, בסינית: 南海九段线, פין-יין: nánhǎi jiǔduàn xiàn, תרגום: קו תשעת החלקים של ים סין הדרומי, בווייטנאמית: Đường lưỡi bò, תרגום: קו לשון הפרה). סכסוך (אנ') הכולל טענות לבעלות של סין על שטחי אזור כלכלי בלעדי של ברוניי, וייטנאם, מלזיה והפיליפינים גם יחד.
גבול ימי צפונית לאיי נאטונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבול ימי צפונית לבורנאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
איים בדרום האזור הכוללים את איי ספראטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבול ימי לחופי פלאוואן ולוזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
איים בצפון האזור הכוללים את איי פאראסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבולות ימיים בתוך מצר לוזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
סכסוך בין הפיליפינים לטאיוואן על שטח ימי במצר לוזון. הסכסוך כולל גם כמה איים בתחום.
רצועת אדמה במזרח סבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סכסוך בין מלזיה והפיליפינים על שטח במזרח סבה שנקרא בעבר "צפון בורנאו".
גבול ימי לאורך חופי וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ China strongly condemns US for sending warship near island, באתר Fox News, ינואר 2016
- ^ South China Sea dispute: China state paper warns of 'war' unless US backs down, מאי 2015