סכין יפנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סכין יפנית לצד להבי החילוף
סכין יפנית לצד להב החילוף

סכין יפנית היא סכין בעלת להב דק שניתן להחלפה. כל להב מחולק למספר חלקים לאורכו וניתן לשבור אחד או יותר מהם כאשר הראשון כבר אינו חד כדי לעבור ולהשתמש בשני.

עיצוב הסכין הוצג לראשונה בשנת 1956 על ידי חברת "אולפה" היפנית, ומכאן גם מקור הכינוי בישראל (באנגלית המותג קרוי Olfa cutter), כאשר השם הכללי לסכין הוא Utility Knives. הרעיון לסכין נולד אצל שני אחים יפנים שעבדו בתעשיית הדפוס ונזקקו לסכין לחיתוך נייר. הם נזכרו בסיפורים אודות שימוש שנעשה בעבר ביפן בשבר זכוכית לחיתוך נייר, תוך כדי שבירתו מחדש בעת שקהה ובשבירת טבלאות השוקולד שהגישו להם חיילי צבא ארצות הברית לאחר כיבוש יפן במלחמת העולם השנייה, ושילבו את שני הרעיונות לכדי סכין חיתוך חדש.

הסכינים והלהבים מיוצרים כיום על ידי יצרנים רבים בעולם, בדרך כלל בשני גדלים סטנדרטיים: 9 ו-18 מילימטר, אולם ישנם גם דגמים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סכין יפנית בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.