סיריל ליגום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיריל ליגום
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1932 (בן 92 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיריל ליגום (Cyril Legum;‏ 15 ביולי 1932 - 2 במרץ 2014) היה רופא ילדים וגנטיקאי, פרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מהחלוצים ומדור המייסדים של מקצוע הגנטיקה בישראל. הוא הקים את מכון הגנטיקה בבתי החולים העירוניים בתל אביב (הדסה, בית היולדות הקריה ואיכילוב) והיה מנהלו הראשון במשך 28 שנים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגום נולד בשנת 1932 בדרום אפריקה. בשנת 1958 סיים את לימודי הרפואה ביוהנסבורג.

ליגום עלה למדינת ישראל בשנת 1958, והתנדב לצנחנים כרופא צבאי קרבי.

עם שחרורו מצה"ל, ליגום התמחה ברפואת ילדים בבית החולים הדסה (תל אביב). בשנת 1967 סיים את התמחותו.

בין השנים 19671970 יצא לארצות הברית להתמחות בגנטיקה, במספר מרכזים: אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, בית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו יורק ואוניברסיטת סטנפורד.

בשובו לישראל הקים ב"בית הבריאות" על שם נתן ולינה שטראוס, ברחוב בלפור 14, שהיה חלק מהקומפלקס של בית החולים הדסה. בהמשך, כשבית החולים הדסה עבר ל-איכילוב, הקים ליגום את המכון הגנטי באיכילוב.

ליגום ניהל את המכון הגנטי של בתי החולים העירוניים (איכילוב, הדסה, בית היולדות הקריה) בתל אביב במשך 28 שנים. במקביל מונה לפרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

ליגום נפטר בשנת 2014, נטמן בבית העלמין קריית שאול[2]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 התחתן עם שולה ליגום. לזוג נולדו 4 בנים: אורי, דני, יונתן ומיכאל.

מתחומי העניין ועיסוקיו של ליגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

[3]

ממחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עופר אדרת, "גם ילד פגוע שייך למישהו", באתר הארץ, 23 במרץ 2014
  2. ^ הקבר של הזוג ליגום בקריית שאול billiongraves.com/grave
  3. ^ לזכרם: פרופ' סיריל ליגום "במרכז העניינים" - רבעון המרכז הרפואי תל אביב, גיליון מספר 54, אפריל 2014, עמוד 32
  4. ^ "מרכז רפואי עירוני ממשלתי (ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן - תל אביב יפו") - ספר השנה 1971/1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים - ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 50-52