סינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סינד (מחוז)
سنڌ
سندھ
סמל סינד
סמל סינד
סמל סינד
דגל סינד
דגל סינד
דגל סינד
קברו של הסולטאן אבראהים בן מירזא מוחמד עיסא תרח'אן, בעיר טהאטה שבסינד
קברו של הסולטאן אבראהים בן מירזא מוחמד עיסא תרח'אן, בעיר טהאטה שבסינד
מדינה פקיסטןפקיסטן פקיסטן
מושל Kamran Tessori
רשות מחוקקת Provincial Assembly of Sindh עריכת הנתון בוויקינתונים
נפות במחוז 30
בירת המחוז
(והעיר הגדולה ביותר)
קראצ'י
שפה רשמית אנגלית, סינדית
תאריך ייסוד 1 ביולי 1970
שטח 140,914 קמ"ר (דירוג: 3)
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 55,696,147[1] (דירוג: 2, 2023)
 ‑ צפיפות 395.2 נפש לקמ"ר (דירוג: 4, 2023)
קואורדינטות 24°52′N 67°03′E / 24.87°N 67.05°E / 24.87; 67.05 
אזור זמן UTC +5
http://www.sindh.gov.pk/

לחצו כדי להקטין חזרה

בלוצ'יסטןסינדהאזורים השבטיים המנוהלים פדרליתח'ייבר פח'טונח'ווהשטח הבירה (פקיסטן)פנג'אב (פקיסטן)אזאד קשמירגילגיט-בלטיסטןקשמיראפגניסטןאיראןטורקמניסטןהודוהרפובליקה העממית של סיןטג'יקיסטן
(למפת סינד רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סינדסינדית: سنڌ; באורדו: سندھ) הוא הדרומי שבמחוזות פקיסטן. סינד הוא המחוז השלישי בגודל שטחו בפקיסטן, והשני בכמות תושביו, לאחר פנג'אב. סינד גובל במחוזות פנג'אב מצפון ובבלוצ'יסטן ממערב. בנוסף על כך, סינד גובל ממזרח במדינות הודו ראג'סטאן וגוג'ראט. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא קראצ'י. עיר גדולה ודומיננטית נוספת במחוז היא היידראבאד. התרבות המקומית נחשבת לייחודית מאוד, והיא הושפעה רבות מהסופיות. אחוז ההינדים בסינד הוא הגבוה ביותר בפקיסטן. במחוז ישנם שני אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו: מואנג'ודארו וטהאטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבויות הראשונות בסינד החלו כבר בתקופות פרהיסטוריות ובאלף השביעי לפני הספירה. התרבות המקומית היוותה חלק מרכזי בתרבות עמק האינדוס אשר החלה להתגבש בתחילת האלף ה-3 לפנה"ס והייתה דומיננטית וגדולה ברמת התרבויות של מצרים העתיקה ומסופוטמיה. תרבות זו הכילה בשיאה מאות אלפי תושבים עם ערים מתוכננות היטב ומערכות ביוב.

סינד נכבשה על ידי הממלכה האחמנית במאה ה-6 לפנה"ס. כמאתיים שנה לאחר מכן, האזור נכבש שוב על ידי צבא מוקדוני שהובל על ידי אלכסנדר הגדול אשר אהב מאוד את התרבות המקומית. לאחר מותו של אלכסנדר, נשלט האזור על ידי הממלכה הסלאוקית, עד אשר נכבשה על ידי האימפריה המאורית בשנת 305 לפנה"ס. בתקופת שלטונו של המאורי אשוקה, הבודהיזם החל לחלחל לאזור. השלטון המאורי הסתיים בשנת 185 לפנה"ס, כאשר האזור נכבש על ידי שליטים יווניים.

בסוף המאה השנייה לפנה"ס השלטון המקומי הופל על ידי הסקיתים. במאה הראשונה סינד נכבש בידי אימפריית קושאן. כמאתיים שנה לאחר מכן האימפריה הסאסאנית כבשה את האזור. בסוף המאה ה-5 סינד נכבש על ידי ממלכת גופטה. לאחר הגעתם של כובשים מוסלמים בשנת 711, אזור האינדוס החל לבוא במגע עם האסלאם. בתקופה זו סביבת סינד פרח מבחינה כלכלית, במיוחד בזכות הנמל בעיר דיבל (ديبل) באזור קראצ'י המודרנית אשר סחר עם אזורים רבים ובהם ג'אווה, סרי לנקה, עדן, קילווה קיסיוואני, מסקט וזנזיבר. בעשורים שלאחר מכן סינד הפך לחלקו המזרחי של בית אומיה ולאחר מכן גם של בית עבאס אשר שלט באזור עד אמצע המאה ה-13[דרוש מקור: במאה העשירית בית עבאס כבר לא שלט על איראן]. בימי הביניים ביקרו באזור חוקרים מוסלמים רבים, ובהם אל-מסעודי, אחמד אל-בלאד'רי, חכים ג'מאל א-דין נזאמי, מוחמד אבן ג'ריר א-טברי, אל-בירוני ואבן בטוטה.

בשנת 1524 סינד נכבש על ידי האימפריה המוגולית. בתקופת השלטון המוגולי הספרות והכלכלה המקומיות פרחו. בתחילת המאה ה-19 החלה להיווצר מתיחות בין האימפריה המראטהית אשר שלטה בסינד לבין האימפריה הבריטית, אשר הובילה בסופו של דבר לכיבוש בריטי של האזור ולסיפוחו בפברואר 1843. בתקופת השלטון הבריטי הוכנסו לסינד הרכבות, דפוס וגשרים. בעת חלוקת הודו, התרחשה בסינד מעט אלימות ביחס למקומות אחרים באזור. אך למרות זאת, מאות אלפי הינדים ברחו להודו ולהגירתם של מוסלמים רבים מגוג'ראט לפקיסטן.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2023, מתגוררים בסינד כ-55.696 מיליון בני אדם - גדילה של 2.6% ביחס למפקד הקודם משנת 2017. לפי מפקד 2017, 51.9% מהאוכלוסייה מתגוררים בערים, בעוד ששאר האוכלוסייה מתגוררת באזורים כפריים. 94.81% מהתושבים הם מוסלמים, 5% הם הינדים (האחוז הגבוה ביותר בארץ), וכ-0.19% משתייכים לדתות אחרות. לסינד יש את מדד הפיתוח האנושי השני בגובהו מבין מחוזות פקיסטן העומד על כ-0.628. השפות הדומיננטיות הן סינדית ואורדו. שפה נוספת המדוברת על ידי 5.5% מהאוכלוסייה היא הפשטו.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האספה המחוזית היא בית מחוקקים חד-ביתי, המכיל כ-168 נציגים. 5% מהמושבים שמורים ללא-מוסלמים וכ-17% שמורים לנשים. ראש הממשלה נבחר ישירות על ידי העם, בעוד שנגיד המחוז (הממונה על ידי נשיא פקיסטן) הוא אישיות סמלית בלבד. האווירה הפוליטית במדינה נוטה לשמאל ביחס לאזורים אחרים בפקיסטן, כאשר המפלגה הדומיננטית היא מפלגת העם הפקיסטנית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלה המקומית היא הכלכלה השנייה בגודלה במדינה. התוצר המקומי הגולמי עמד בשנת 2010 על כ-1,400$ לאדם. תרומתה של סינד לתמ"ג של פקיסטן היא לרוב בין 30% ל-32.7%. המגזר הדומיננטי במיוחד הוא מגזר התעשייה.

בולאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבולים של סינד

בשנת 1852 הונפק בסינד בול דואר בערך נקוב של ½ אנה, וזאת כחלק משורה של צעדים לשיפור מערכת הדואר המקומית. זה היה הבול הראשון שהונפק ביבשת אסיה, דבר המהווה גאווה לרשויות הדואר ולאספני הבולים של הודו ופקיסטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]