סטודיבייקר לארק

סטודיבייקר לארק (באנגלית: Studebaker Lark) היא מכונית קומפקטית אמריקאית תוצרת יצרנית כלי הרכב סטודיבייקר, שהורכבה במדינת ישראל על ידי "קייזר-אילין תעשיות" משנת 1960^[1] עד שנת 1967. במשך תקופה זו נמכרו 3,956 לארקים.^[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודיבייקר החלה דרכה כמפעל משפחתי "Studebaker Brothers Manufacturing Company" של האחים ג'ון וקלמנט סטודיבייקר ליצור מרכבות, בשנת 1852.

בשנת 1902 ייצרו את הסטודיבייקר אלקטריק אשר הוטען בסוללות. בשנת 1904 נכנסו לתעשיית הרכב, המונע על ידי מנועי בנזין.

במרוצת השנים שם המפעל שונה ל-"Studebaker Corporation". במלחמת העולם השנייה ייצרו משאיות ומנועים למטוסים. בשנת 1950 החלו לייצר רכב משפחתי מדגם Bullet Nose, "בולט נוס". בשנת 1959 החלו לייצר את הלארק.^[3]

בשנת 1958 נקלעה חברת סטודיבייקר מאינדיאנה למצוקה, כשנכנסה כלכלית לתחרות עם שלושת ענקיות הרכב מדטרויט: ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר. בניסיון הישרדות, הוציאה החברה את הלארק – דגם קומפקטי במונחי הרכב האמריקאי. הוצגו בארצות הברית מספר גרסאות: סדאן 4 דלתות,^[4] סדאן 2 דלתות, סדאן 2 דלתות הרדטופ, קונברטיבל (גג-פתוח), Lark Wagon סטיישין 2 דלתות, סטיישין 4 דלתות.^[5]

בארצות הברית ובקנדה נמכר דגם ה-"לארק" גם בשם סטודיבייקר קומנדר.

החל מסוף 1960, הסטודבייקר לארק הורכב גם באוסטרליה.

המפעל של סטודיבייקר באינדיאנה נסגר בשנת 1963. ייצור הלארק נמשך עד 1965 במפעל של החברה בקנדה עד לסגירתו הסופית.^[6]

השחקנית ז'ה ז'ה גאבור רכשה לארק מודל 1963.^[7]

הרכבת הלארק במדינת-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכם שיתוף הפעולה עם "קייזר-פרייזר" ניתן למפעל בחיפה היתר להרכיב את הלארק.^[8] עד לסגירת המפעל בארצות הברית יוצאו לישראל כ-3,500 קיטים להרכבת הלארק. במפעל בחיפה המשיכו להרכיב אל הלארק ולספק חלקי חילוף עד שנת 1969. מאוחר יותר צויד הלארק במנוע שברולט.

הלארקים שהורכבו בארץ היו מדגם סדאן, 4 דלתות.

בארץ, הוצגו 2 דגמי מנוע: 6 צלינדר טורי, בנפח של 2,800 סמ"ק, ובהספק של 90 כ"ס. הדגם השני היה בעל מנוע 8 צילינדר, בנפח 4,250 סמ"ק, ובהספק של 180 כ"ס. בסך הכל הורכבו כ-3,500 קיטים, מתוכם כ-60 בעל נפח המנוע הגדול יותר. מידות הלארק: אורך 4,445 מ"מ, רוחב 1,813 מ"מ, גובה 1,461 מ"מ, מכל דלק בעל קיבולת של 68 ליטר, הרכב עם מעצורי דיסק קדמיים.

מחיר הלארק ב-1960 היה כ-11,000 ל"י.^[9] בשנת 1961 מחירו של הלארק היה 10,969 ל"י.

מלבד לציבור הפרטי שרכש את הלארק שהיה נחשב לרכב יוקרתי^[10] השתמשו ברכב: הנהגת המדינה, שגרירים של ישראל בעולם וקציני צה"ל מדרגת אל"ם ואלופי צה"ל כולל הרמטכ"ל יצחק רבין. בשנים 1966 ועד 1975 שימשה המכונית ניידת מבצעית במסגרת מערך הסיור והתנועה במשטרת ישראל^[11] ורכב מפקדים בכירים, כולל המפכ"ל פנחס קופל. הניידות נחשבו לגדולות ומרווחות, חזקות במיוחד ובעלות אמינות גבוהה.^[12] בשנת 1963 לארק הנשיא הייתה מכונית מיוחדת במינה שנבנתה במיוחד לנשיא המדינה זלמן שזר. הייתה זו המכונית היחידה בעולם עם גג מתקפל וארבע דלתות.^[13]

שמעון פרס נסע בלארק 1963 לצידו של בן-גוריון.^[14]

לארק וחיפושית היו הרכבים הפופולרים ביותר ללימוד נהיגה, מאמצע שנות השישים ועד שנות השמונים של המאה הקודמת.

פרט ללארק יצר אילין גם משאיות טראנסטאר למשך תקופה קצרה, וכאלף טנדרים מדגם צ'אמפ שחלקם יוצאו לאיראן.