סופה (קיבוץ)

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נראה מועתק ממקום אחר, דורש התאמה לוויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נראה מועתק ממקום אחר, דורש התאמה לוויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
סופה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע[1] ‎85 מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 233 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.6% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
www.sufa.org.il/

סוּפָה הוא קיבוץ בחבל שלום, המשתייך לתק"ם. קיבוץ סופה הוא קיבוץ מופרט בעל אופי חילוני וממוקם בחבל שלום בנגב המערבי והוא חלק מהמועצה האזורית אשכול. הקיבוץ ממוקם במרחק נסיעה של כ-25 דק' מאופקים, 35 דק' מנתיבות ומאשקלון וכשעה מבאר שבע.

שמו של הקיבוץ העיד על סופות החול הקשות שהתחוללו במקום מושבו הראשון, "כסופות בנגב לחלוף" (ישעיהו כ"א כ'). טעם נוסף שניתן לשם היה הכיבוש המהיר כסופה של הפיתחה במלחמת ששת הימים[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של היישוב בהיאחזות נח"ל בשם "נח"ל סוכות" שעלתה לקרקע בפתחת רפיח בשנת 1974.

אזרוח והפרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיאחזות אוזרחה ב-17 בינואר 1977[4], והייתה לקיבוץ יחיד בפתחה שהורכבה ממושבים[5]. בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1982 הסכימו חברי הקיבוץ בלחץ תנועת האם, איחוד הקבוצות והקיבוצים, לעבור מחבל ימית לחבל שלום[6]. הבתים בפתחת שלום נבנו בשנת 1981, אך חברי הקיבוץ החליטו לעבור רק ממש לקראת פינוי סיני בשנת 1982, ובינתיים החלו לעבד את האדמות בפתחת שלום במקביל למגורים בסיני[7]. באותה תקופה היו בקיבוץ כ-75 חברים ומועמדים[8]. בינואר 1982 ציינו חמש שנים לקיבוץ ומסיבת פרידה מפתחת רפיח[9].

בשנת 2000 הופרט הקיבוץ והוגדר כקיבוץ מתחדש. בשנת 2017 פתח הקיבוץ את שעריו לקליטה.

מתקפת הפתע של החמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרב סופה

ב-7 באוקטובר 2023 במסגרת מתקפת הפתע על ישראל הסתערו על הקיבוץ עשרות מחבלים של ארגון הטרור חמאס. אליה לילינטל, הרבש"ץ של סופה זיהה את המחבלים בשלב מוקדם, הרג כמה מהם ואסף את כיתת הכוננות שמנתה ששה אנשים. כיתת הכוננות בלמה את רוב המחבלים בגדר הקיבוץ והגנה על חייהם של כ-200 מתושבי המקום. 3 מחברי הקיבוץ נרצחו במתקפה. לאחר כ-6 שעות הצליחו כוחות הבטחון להגיע לקיבוץ. 10 מחבלים נלכדו ו-20 מהם חוסלו בקרבות[10][11].

לאחר הקרב, פונו התושבים למלונות. לאחר מכן, נקבע כי יגורו זמנית באופקים וברמת גן[12].

פרנסה וכלכלת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיבוץ סופה יש מס' מקורות הכנסה, הן מחקלאות והן מתעשייה ויזמויות פרטיות:

לקיבוץ סופה מספר מקורות הכנסה שרובם מאורגנים כתאגידים עסקיים נפרדים, יחד עם שותפים:

  • חקלאות: ענף גידולי שדה, מטע מנגו, פרדס ושטחים חקלאיים בסדר גודל של 5000 דונם המנוהלים בשיתוף פעולה פורה עם הקיבוצים צאלים וגבולות. רפת פרות (הממוקמת מחוץ לקיבוץ), ענף לול, משתלה ובית רשת לגידול צמח ההיפרקום,
  • תעשייה: מפעלי פולישק תעשיות פלסטיק.
  • אחרים: שירותים מוניציפליים, חינוך ויזמויות פרטיות של תושבי האזור.
  • עסקים פרטיים: מרכולית, רופא שיניים, "ידיים חופשיות" – חוג אמנות לחימה (בדגש על שילוב חברתי), "סטודיו לימונצ׳לו" – סטודיו למיתוג ודיגיטל, "סדנת העץ של עמוס בלחסן" – חוגי עבודה בעץ, מטפלים הוליסטים.

הווי החיים בקיבוץ והקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיי קהילה ותרבות: הקיבוץ שומר על חיי קהילה מגובשים, כולל ערבות הדדית. מפגשי חברה ומסיבות, הרצאות והופעות, פעילויות תרבותית משותפת בחגי ישראל.

בשנה האחרונה הצטרפה לרשימת הפעילות גינה קהילתית מטופחת.

  • מתקנים: חברי הקיבוץ נהנים ממתקני ומגרשי ספורט, גני שעשועים, וחנות כלבו קטנה. בחודשי הקיץ עומדת לרשות הקהילה בריכת שחייה גדולה.
  • שירותים לתושב: חנות מכולת, דואר, גינון ציבורי, גני שעשועים ומגרשי ספורט, עובדת סוציאלית, הנהלת חשבונות, שירותי תחזוקה, בית כנסת.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ קיימים מוסדות חינוך פורמלי לגיל הרך. בית ספר יסודי ותיכון נמצאים מחוץ לקיבוץ וקיימות הסעות של המועצה האזורית אשכול.

  • חינוך קדם יסודי: בקיבוץ קיימים 3 מוסדות: בית תינוקות, פעוטון וגן (מגיל 3 חודשים עד גיל גן חובה).
  • בית ספר יסודי: ילדי היסודי לומדים בבית הספר האזורי “מרחבי אשכול” הממוקם בקרית החינוך החדשה במרכז המועצה אשכול. לפני בית הספר מרחבי למדו ילדי סופה בניצני (כ־20 דקות מסופה בהסעה של המועצה).
  • בית ספר תיכון: ילדי התיכון לומדים בבית הספר “נופי הבשור” בקרית החינוך במרכז המועצה אשכול. בתי הספר ממוגנים באופן מלא.
  • חוגים ופעילויות חברתיות: לילדים בקיבוץ בכיתות א'–ו' מגוון פעילויות העשרה וחברה לאחר שעות הלימודים. ילדי הנוער מפעילים כפעמיים בשבוע פעילויות חברתיות בקיבוץ, טיולים ונסיעות בחגים ובחופשות.

מערך הסעות חינמי המסיע מדי יום את הילדים מהקיבוץ לבית הספר והחוגים ובחזרה. מאז ספטמבר 2017 פועלת בקיבוץ שלוחה של מכינת עין פרת ובראשה עומד (נכון ל-2021) מירון אורבך. המכינה קרויה על שמו של סגן הדר גולדין שנפל במבצע צוק איתן. מדי שנה לומדים במכינה כ-40 חניכים[13].

הטבות מס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[14] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[15]

קליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחבת הקיבוץ ובנייה חדשה: בימים אלו נבנית שכונה חדשה לבתים צמודי קרקע לקליטת משפחות חדשות ולחברות בקיבוץ. בשכונה החדשה יוצעו למכירה בתים צמודי קרקע כולל מגרש והרוכשים יוכלו לבחור בית מתוך שלושה דגמים שונים.

הרחבת הקיבוץ, כפרויקטים אחרים, הוקפאה עד לחזרת התושבים לבתיהם, אותם עזבו לאחר מתקפת 7 באוקטובר.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנת בניית עפיפונים בקיבוץ
סדנת בניית עפיפונים 2020
בריכת שחייה בקיבוץ סופה
בריכת השחייה
אירועים חברתיים בקיבוץ
אירועים חברתיים בקיבוץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ עודד בר מאיר, הרחק מהזרקורים, דבר, 27 בינואר 1982
  4. ^ גרעיני שיר ופרח אזרחו את סופה, דבר, 18 בינואר 1977
  5. ^ ארנון מגן, נח"ל בחולות, דבר, 4 בנובמבר 1977
  6. ^ משרד החקלאות מפעיל לחץ על מושבי הפיתחה להתיישב בגוש שלום, דבר, 7 בספטמבר 1979
    מנסרים, מגביהים, מעמיסים, מסיעים, דבר, 27 בנובמבר 1980
  7. ^ המעבר מיתחת רפיח, מעריב, 19 באוקטובר 1981
  8. ^ חברי סופה וחולית מאיימים, דבר, 15 במאי 1980
  9. ^ ארמונות של חול בקיבוץ סופה, דבר, 15 בינואר 1982
  10. ^ יאיר יגנה‏, שישה תושבים מול עשרות מחבלים: גיבורי הקרב בקיבוץ סופה משחזרים, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2023
  11. ^ הגיבור של קיבוץ סופה: קצין הביטחון שהציל יותר מ-200 תושבים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
  12. ^ אילנה קוריאל, מפוני קיבוץ סופה יפוצלו בין רמת גן ואופקים, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
  13. ^ סופה, באתר ein-prat (באנגלית)
  14. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  15. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים