סולתם מערכות
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חטיבה באלביט מערכות |
| מייסדים |
שלמה זבלודוביץ'  |
| תקופת הפעילות | 1951–הווה (כ־73 שנים) |
| חברת אם | אלביט מערכות |
| מיקום המטה |
יקנעם עילית |
| משרד ראשי |
 יקנעם עילית, ישראל |
| בעלות | אלביט מערכות |
| ענפי תעשייה |
תעשיית הנשק, כלי מטבח |
| מוצרים עיקריים | מערכות ארטילריה ותחמושת, סירים וכלי מטבח |
| הכנסות | 120 מיליון דולר (2008) |
|
soltam | |
  | |
סולתם מערכות בע"מ היא חברה העוסקת בפיתוח וייצור מערכות סיוע ארטילרי מגוונות עבור צה"ל, צבא ארצות הברית וצבאות נוספים. החל משנת 2010 היא בבעלות חטיבת היבשה של קבוצת אלביט מערכות. פעילות החברה בשוק האזרחי ממשיכה לפעול תחת שם המותג "סולתם" כרשת חנויות לכלי מטבח.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת סולתם נוסדה בשנת 1951[2] על ידי שלמה זבלודוביץ', מאיר גירון מטעם סולל בונה וחברת תַמְפֵלָה הפינית, שם החברה נקבע כר"ת של שמות שתי החברות. המנכ"ל הראשון של החברה היה מ. לשם, ששימש בתפקידו כשנתיים. החליפו המהנדס יצחק ליפשיץ, ממקימי סולתם,[2] שהביא את החברה לדרגת ספק נשק נבחר לצבא גרמניה.[3] במהלך 1961 הקים ליפשיץ וניהל את מפעל חישולי כרמל, המייצר חלקים וחלפים בתחום התעופה, כחברה בת של סולתם, עד מותו בתאונת מטוס בטורקיה בדצמבר 1961, יחד עם סגנו, דב דכיר.[4] לאחר התאונה מונה משה בלה למנכ"ל החברה.[5]
ב-1954 החלה החברה לייצר נשק ותחמושת ארטילרית והפכה לספק העיקרי בתחום עבור צה"ל. בשנת 1964 החברה ביצעה צמצומים ופיטרה 180 מ-700 עובדיה.[6] ב-1973 נמכרו מניות סולל בונה ותמפלה לחברת כור תעשיות, החברה התפתחה והפכה ליצואנית הנשק הגדולה ביותר בישראל, היקף מכירותיה הגיע ב-1984 ל-139 מיליון דולר.
שורה של זעזועים שספגה החברה, בהם ניתוק הקשרים הדיפלומטים בין ישראל ואיראן, אליה הופנה חלק ניכר מייצוא החברה, הביאו את החברה להפסדים עמוקים. בינואר 1989 התפטר מנכ"ל המפעל, ד"ר אלעזר ברק, ובמקומו מונה למנכ"ל אלוף (מיל') אורי שמחוני.[7] בתחילת 1990 ספגה החברה מכה נוספת, כאשר צה"ל החליט על הפסקת פרויקט פיתוח התותח המתנייע ה"שולף".[8] ב-1990 רשמה החברה הפסדים של יותר מ-60 מיליון ש"ח, והנהלת החברה הודיעה על כוונתה לפטר רבים מעובדי המפעל. בתגובה להודעת הפיטורים הושבת הייצור ועובדי המפעל התבצרו בו. פריצה בכוח לתוך המפעל בליווי כלבים אימתניים תועדה באמצעי התקשורת וזכתה לכינוי "ליל הכלבים".[9] הפינוי הוביל לדיון ציבורי נרחב בתקשורת, וכעבור ימים אחדים נאלץ מנכ"ל החברה, אורי שמחוני, להגיש את התפטרותו.[10] מזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר, הקים ועדת חקירה לבחינת האירועים במפעל "סולתם". סכסוכים בתוך הנהלת החברה הביאו להתפטרותו של זבלודוביץ' מתפקידו כיו"ר הדירקטוריון והוא מכר את חלקו לכור תעשיות ב-1991[11]. אולם זבלודוביץ' המשיך להחזיק במחצית מחברת השיווק הבינלאומית של סולתם - סלגד[12].
בהנהגתם של בני גאון מנכ"ל כור, וסבינועם אביבי, יו"ר סולתם החדש, עברה החברה שינוי ארגוני ואסטרטגי, החלה לפנות לשוק האזרחי, ב-1997 הציגה החברה רווח נקי של 17.7 מיליון ש"ח[13].
בשנת 1998 מכרה כור את החברה לאנשי העסקים מיקו גילת ורוני נפתלי תמורת כ-32.5 מיליון דולר[14], וב-2007 אוגדה החברה לקבוצת מיקאל העוסקת בייצור צבאי[15].
ב-2009 נקלעה החברה שוב למשבר קשה לאחר ביטול עסקה להשבחת הארטילריה של צבא קזחסטן, שהוערכה בכ-160 מיליון דולר. סולתם הואשמה באספקת מערכות פגומות, וסוכן ישראלי של החברה, בוריס שינקמן, הואשם במתן שוחד בעסקות נשק בקזחסטן ונידון ל-11 שנות מאסר.[16] בספטמבר 2010 נרכשה מיקאל על ידי אלביט מערכות.[17]
מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולתם מערכות מייצרת מגוון רחב של מוצרים מתקדמים ובהם מרגמות, תותחים ותחמושת.
- תותחים
- ATMOS - תותח מתנייע בקליבר 155 מ"מ על רכב גלגלי.
- ATHOS - תותח 155 מ"מ נגרר אוטונומי.
- M-71 חתרן - תותח 155 מ"מ נגרר ששירת בכוחות המילואים של חיל התותחנים הישראלי.
- מרגמות
- קרדום - מרגמה רותעת בקליברים של 81 או 120 מ"מ הניתנת להתקנה על כלי רכב קלים ובינוניים.
- "קשת" - "קרדום" 120 מ"מ מותקנת על נגמ"ש M113 ונמצאת בשירות חיל הרגלים הישראלי.
- מרגמת 60 מ"מ - מספר דגמי מרגמות 60 מ"מ - קומנדו, טווח מוגדל, ומותקנות על רכב.
- 81 מ"מ - מספר דגמי מרגמות בקליבר 81 מ"מ.
- סולתם K6 120 מ"מ - מרגמות חלקות קנה ומחורצות לשימוש קרקעי נגרר ורכוב.
- M-66, מרגמה בקוטר 160 מ"מ.
- תחמושת
- סולתם מערכות מייצרת מגוון רחב של פצצות מרגמה בקוטר 60, 81, 120 ו-160 מ"מ. סולתם מספקת גם מגוון מרעומים.
פעילות בשוק האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לייצור מרגמות, עסקה החברה, החל מתחילת שנות ה-60, בייצור כלי מטבח (סירים ומחבתות) עשויים מפלדת אל-חלד, כספות, תנורים ומכלים[18]. בסוף שנות ה-90 הפעילות האזרחית בסולתם פוצלה לחברה נפרדת בשם "סולתם מוצרי צריכה"[19]. רוב פעילות החברה בתחומים אלה נפסקה, למעט תחום כלי מטבח, שהייצור שלו עבר לטורקיה ויוון[20] ואחר כך מוזג ב-2001 עם חברת "רדד" (חברה המתמחה בייצור ושיווק סכו"ם), ופעל תחת המותג "סולתם רדד"[21]. פעילות ייצור הכספות, אוחדה עם חברת הכספות של קיבוץ חצור אשדוד תחת המותג "סולתם סייף פלייס"[22][23].
לאחר שכל הייצור של חברת "סולתם רדד" עבר למיקור חוץ למפעלים מחוץ לישראל, התמקדה החברה בפיתוח רשת חנויות לכלי מטבח ובית תחת שם המותג שלה. בשנת 2015 ביקשה הרשת צו הקפאת הליכים עקב חובות שצברה[24][25]. בדצמבר 2015 נמכרה הרשת לחברת מאיו א.י השקעות[26]. בשנת 2017, עברה הרשת מיתוג מחדש והיא פועלת שוב תחת שם המותג "סולתם" בלבד[27].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סולתם מערכות- אורנה רביב, סולתם: הקונים חוזרים לנשק, באתר גלובס, 18 באוגוסט 1998
- שי שלו, מרגמות, סירים ומערכות ירי, באתר גלובס, 21 במרץ 2002
- אריה אגוזי, 'סולתם' הפך למותג עולמי בתחום התותחים, באתר ynet, 6 ביולי 2003
- אורה קורן, סירים ותותחים, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2007
- נעמה סיקולר, בלעדי: אלביט מערכות במגעים לרכישת סולתם כלכליסט 26 במאי 2009
- אילנית חיות, סולתם רדד: "רכשנו מותג חזק ונהיה שחקן מוביל בכלי הבית", באתר גלובס, 5 בספטמבר 2016
- אלבום סולתם מתוך הארכיון ע"ש אבא חושי, האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שני מוזס, סולתם כבר לא רדד: מותג כלי הבית הוותיק נפרד מהשם רדד, באתר גלובס, 26 במרץ 2017
- ^ 1 2 שמו היה סולתם, מעריב, 29 בדצמבר 1961
- ^ פצצות עם כתובות בגרמנית, מעריב, 28 בינואר 1960
- ^ שני ישראלים בין 27 הרוגי המטוס שהתרסק לאחר המראתו מאנקרה, דבר, 24 בדצמבר 1961
- ^ מפעלי "סולתם" מייצרים מוצרי צריכה ו, הצופה, 16 באוקטובר 1964
- ^ א. מש, פעולת ההסתדרות לקידומה של יקנעם, דבר, 7 בדצמבר 1964
- ^ יואב יצחק ואמיר גילת, אורי שמחוני - מנכ"ל סולתם, מעריב, 13 בינואר 1989
- ^ עמנואל רוזן, זעם בסולתם: צה"ל החליט לא להצטייד בתותח חדיש, מעריב, 2 במרץ 1990
- ^ אמיר גילת, "ב-3:30 נכנסו המאבטחים לסולתם ושיסו בנו כלבים", מעריב, 7 בספטמבר 1990
- ^ אבשלום גינוסר וטל שחף, המנכ"ל אורי שמחוני נטל על עצמו אחריות אישית לאורעי סולתם - והתפטר, מעריב, 24 בספטמבר 1990
אבשלום גינוסר, 'כור': התפטרות שמחוני - מעכשיו בתוקף, מעריב, 28 בספטמבר 1990 - ^ אורי גינוסר, סולתם - לבעלות כור, מעריב, 15 בפברואר 1991
- ^ אורי גינוסר, חברת סולתם מתחרה במכרז מול חברת השיווק שלה - סלגד, מעריב, 11 ביולי 1989
- ^ אורנה רביב, סולתם: הקונים חוזרים לנשק, באתר גלובס, 18 באוגוסט 1998
- ^ אורנה רביב, בעל השליטה בסולתם - רוני נפתלי, באתר גלובס, 29 באוקטובר 1998
- ^ שי ניב, סולתם מערכות מפטרת כ-60 עובדים ומקצצת בשכר, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2008
- ^ אורה קורן וסוכנויות ידיעות, בוריס שינקמן, הישראלי שהואשם במתן שוחד בעסקות נשק בקזחסטן נידון ל-11 שנות מאסר, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
- ^ יורם גביזון, אלביט מערכות רכשה את מיקאל של גילת ונפתלי תמורת 90 מיליון דולר, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2010
- ^ ,סולתם' מייצר לשוק האזרחי, על המשמר, 15 באוקטובר 1964
- ^ איי אונליין, סולתם מוצרי צריכה משקיעה כ- 3 מיליון ש""ח בהחדרת קולקציית הסירים החדשה, באתר TheMarker, 19 במרץ 2000
- ^ רחל הניג, סולתם משווקת בישראל סירים תחת שמה - בלי לציין שיוצרו בתורכיה וביוון, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2001
- ^ בקצרה, באתר הארץ, 5 במרץ 2001
- ^ ורד שרון-ריבלין, כספת לכל פועל, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
- ^ נורית שר, סולתם סייף פלייס משיקה קו של כספות לשוק הפרטי ויוצאת בקמפיין חדש, באתר TheMarker, 29 באפריל 2001
- ^
עדי דברת-מזריץ, נפילת סולתם: "אנשים כבר לא קונים סיר ביוקר ל-10 שנים, הם נכנסים לסופר וקונים סיר במבצע", באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2015
- ^ יסמין גואטה, נאמני סולתם: הוגשו חמש הצעות לרכישת החברה, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2015
- ^ אלה לוי-וינריב, מותג כלי הבית סולתם רדד יימכר למשפחת מאיו, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2015
- ^ שני מוזס, סולתם כבר לא רדד: מותג כלי הבית הוותיק נפרד מהשם רדד, באתר גלובס, 26 במרץ 2017
